מצב רוח: רע 
מוזיקה: Evanescence - Hello
פעם ראשונה שהתאהבתי חשבתי שזה הדבר הכי נפלא שיכול להיות. כשגיליתי שרק נוצלתי חשבתי בדיוק ההפך.
למרות שהיו לי כמה דייטים וחברים אחרי, עברו משהו כמו 4 שנים לפני שהרשתי לעצמי להתאהב שוב. כמובן שבהתחלה הכל היה נהדר, אבל בסוף גיליתי ששוב ניצלו אותי, והפעם הפגיעה הייתה אפילו יותר קשה. ולמרות שכבר שכחתי מהקודם, הפגיעה ממנו חזרה ביחד עם השנייה וכיבו לי משהו בתוכי. הרגו לי את היכולת, ובכלל את הרצון לאהוב שוב.
התחלתי לעשות כל מיני שטויות עם אנשים שאני בקושי מכירה. לאו דווקא לשכב איתם, אבל עדיין שטויות.
לפני כמה זמן פגשתי מישהו חדש. התחלנו כידידים, נפגשנו מידי פעם, והכל היה בסדר. אחרי כמה זמן הוא אמר לי שהוא מעוניין בי ורוצה שנהיה ביחד. אמרתי לו שאני לא מעוניינת. הוא ביקש שאני אחשוב על זה, ולמרות שידעתי את התשובה מראש, אמרתי בסדר. נפגשנו כמה פעמים מאז ובכל פעם הוא ביקש ממני לחשוב על זה שוב וכל פעם קיבל אותה תשובה.
אתמול נפגשנו שוב. הוא שאל אותי מה החלטתי. הפעם היססתי. מצד אחד, אני יודעת בוודאות שאני לא רוצה חבר, לא רוצה קשר. אבל מצד שני, אני מתגעגעת לזה שיש לי מישהו... מתגעגעת לחיבוקים, למגע... ללא להיות לבד.
ישבנו על המרפסת של העזריאלי ודיברנו. התקרבנו לאט לאט, והיה רגע שממש רמז לנשיקה. רציתי לנשק אותו, אבל לא רציתי שהוא יחשוב שזה אומר שהמצב השתנה ביננו. בסוף זה קרה, התנשקנו. אחרי זה עוד פעם ואז שוב. בפעם השלישית כבר משכתי ממנו אמרתי לו די.
כל היום התנהגנו כמו זוג, למרות ששנינו ידענו שאנחנו לא. בסוף איכשהו באמצע היום הגענו ללדבר על זה שוב ואמרתי לו שהתשובה היא לא. הוא אמר שאני אחשוב, אז אמרתי לו שכבר החלטתי. הוא שאל למה, וביקש שאני אסביר לו מה קרה שפתאום החלטתי, ולא ידעתי מה להגיד לו. אפילו לעצמי לא הצלחתי להסביר. אבל ידעתי מה החלטתי.
בסופו של דבר נפרדנו ועליתי על הרכבת חזרה הבייתה. תמיד בנסיעות, לא חשוב איזה סוג - אוטובוס, רכבת, אוטו, כל דבר אחר - יש לי נטייה לשקוע במחשבות. ישבתי והתחלתי לחשוב על כל מיני דברים, ופתאום הבנתי.
אני לא רוצה חבר כדי לא להיפגע, אבל בכל זאת רוצה את כל מה שמסביב לזה. ה"שטויות" שהתחלתי לעשות זה בעצם אותו דבר כמו חבר, רק בלי רגשות. אין רגשות = אי אפשר להיפגע. זאת גם הסיבה שלא רציתי להיות איתו, אבל בכל זאת נישקתי אותו.
סוף סוף הרגשתי שכל החלקים נופלים למקום שלהם. זה נתן לי הרגשה של שלווה נפשית כזאת.
חושבים שזהו, הכל טוב ויפה עכשיו?
טעות.
נשאר עכשיו מישהו מאוהב במישהי שלא מסוגלת לאהוב.
או כמו שאבריל אומרת: so much for my happy ending.
How many forms can indecision take?
When does the warning light appear before a man breaks?
Mine is a restless heart don't try to fix it
You know sometimes, sometimes I want it to ache
Like It Or Not / Darren Hayes
בבלוג זה
בכל הבלוגים
