לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כינוי: 

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2006

אחרי שהמכתב נשלח


אפילו יש תגובה...

 

 

הלוואי שדברים היו אחרת. לצערי כמעט שום דבר לא הולך לפי התוכנית... לחיים יש דרכים נסתרות - אני חושבת שזה היה הכינוי שלך במסנג'ר פעם.

 

בנוגע אלינו, נכון - יותר מידי דברים קרו. לעומת זאת, כמו שאמרת, לעולם אל תגיד לעולם לא. אז אולי יום אחד הדברים ישתנו, ואולי אני אפילו אגיע לחתונה שלך.

 

אני מאוד מעריכה את המכתב, והאיחולים שלך לי וללירן. תודה :)

 

תשמרי על עצמך,

דיאנה.

נכתב על ידי , 20/7/2006 16:40  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכתב


אני מקווה שאת יודעת כמה שזה קשה בשבילי לכתוב את המכתב הזה... במיוחד אחרי כל מה שקרה.

אני רוצה שתדעי שלמרות שזה לא נראה ככה, אני עדיין אוהבת אותך. אם זה לא היה ככה, זה לא היה כואב לי כל כך לעבור את כל הדברים האלו איתך. וכן... אני מודעת לעובדה שחלק מכל הדברים שקרו היה גם באשמתי.

פשוט חשבתי על זה לפני כמה ימים... את מתחתנת. את יודעת מה נזכרתי כשחשבתי על זה? נזכרתי איך תמיד דיברנו על איך שנהיה בחתונות אחת של השנייה, ואיך שתהרגי את לירן על זה שתמיד לקח לי את המחשב בשביל להשתמש בו בעצמו. זה קצת מוזר בשבילי לחשוב שאני לא הולכת להיות שם... אני לא יודעת, אני מניחה שבאמת חשבתי שכל זה באמת הולך לקרות - חוץ מהחלק על להרוג את לירן, כמובן.

אני פשוט באמת מרגישה את הצורך להתנצל עכשיו... להתנצל על זה שאני לא הולכת להיות שם למרות הכל. אני באמת מרגישה כאילו אני לא מסוגלת. יותר מכל הדברים שפגעו בי במהלך בתקופה שרבנו, מה שפגע בי הכי הרבה היה שבאת לגור כאן למרות שאמרתי לך שזה יגרום לי לעזוב את הבית שלי. אני יודעת שיש שתי גירסאות לכל סיפור, וחלק מהאנשים ששמעו את הסיפור הזה אפילו אמרו לי שהם לא מאשימים אותך במה שעשית, אבל איך שאני רואה את זה, זה היה בלתי נסלח. ואפילו כשכן ניסיתי להשאיר את הכל מאחור ולחזור להיות חברות, זה פשוט המשיך להציק לי בראש ולא עזב אותי, עד שפוצצתי את הכל שוב לתמיד.

אני די בטוחה שאם דברים היו הולכים אחרת מההתחלה, אולי הייתי יכולה איכשהו להתרגל לרעיון שאת ולירן ביחד בלי כל המריבות האלה. אולי עכשיו עדיין היינו חברות טובות כמו פעם. זאת אומרת, באמת התרגלתי לרעיון בסופו של דבר... אבל עד שזה קרה, יותר מידי דברים קרו ביני לבינך בשביל להתגבר על זה. שתינו נפגענו יותר מידי.

זה קצת מצחיק איך שתמיד חלמנו לגור יחד, בדיוק כמו אחיות, ועכשיו שזה באמת קרה... דברים היו כמו שהם.

אני מצטערת שעשיתי לך חיים קשים בתקופה שהיית פה, אבל זה באמת הייתה אחת התקופות הקשות שהיו לי בחיים, ומי כמוך יודעת שהיו לי הרבה כאלה...

אני אפסיק לפטפט... באמת רציתי רק לאחל לך את כל המזל בעולם בחיים המשותפים החדשים שלכם יחד. מגיע לך להיות מאושרת.

ובקשר אליך ואלי... זה הולך לקחת הרבה בשבילי לשכוח את כל מה שקרה, ואני בטוחה שגם לך... אבל את יודעת מה אומרים - לעולם אל תגיד לעולם לא, אז... אולי יום אחד. אני חושבת שאני באמת אשמח אם זה יקרה.

הדמעות מתחילות לרדת עכשיו, אז אני חושבת שזה הסימן שלך להפסיק כאן.

 

גיסתך לעתיד,

שירי

נכתב על ידי , 8/7/2006 00:24   בקטגוריות מכתב שלא נשלח  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





60,132
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDevil In Disguise אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Devil In Disguise ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)