רגילה בדרך קצת אחרת

דבר ראשון, אני מניחה שכולכם (טוב נו, אז רובכם) מכירים את החנות "קומיקאזה" בדיזינגוף סנטר, אני מכירה אותה רק כי צ'אןצ'אן חולת מנגות וגוררת אותי לשם בהרבה הזדמניות. בכל מקרה, ברגעים אלו ממש מתחילים למכור שם חולצות, סימניות וסיכות סופר מגניבות בעיצובו של, האחד והיחיד, בן-דודה של אמא שלי. אז זה נשמע קצת רחוק, אבל האמת היא שאנחנו דיי קרובים ובאחלה קשר, בכלל עם (כמעט) כל בני הדודים של אמא שלי. 

זה כל כך מגניב כי הוא באמת בן אדם מוכשר ויצירתי במיליון רמות ותותח על. אבל זה בינינו. לכו תתרשמו ותקנו ואז תתלהבו שהגעתם דרך הבלוג של הבת של הבת דודה של המעצב! סתם, הבלוג אנונימי וגם ככה רק איש וחצי קוראים פה, nevermind...

דבר שני, אישתו של דוד שלי הוציאה ספר מנדלות, וגם היא סופר מוכשרת ויצירתית. מה זה מנדלות לעזאזל? לא יודעת להסביר ממש, דיאגרמה סימבולית המורכבת מעיגול בו יכול להיות ציור, או סימן גרפי אחר, לפי ויקיפדיה. היא לוקחת כמה מקלות ושמה מסביבם כל מיני חוטים, זה נשמע מגוחך בגללי, אבל זה מדהים בתכלס. אז חוץ מהסדנאות שהיא מעבירה בכל העולם (שנה שעברה היו לה כמה בארץ) היא הוציאה ספר. עוד אין לי אותו אבל כשדוד שלי יבוא לארץ אבקש ממנו... אוו אבל עכשיו סבתא שלי אצלם אולי היא תביא לי. לא משנה.

יש לי משפחה יצירתית ומוכשרת, כיף לי!

בעיניין אחר, ברביעי שעבר היה לי טקס סיום 12 שנות לימוד! מרגששש!! לא. סתם ארוך אבל בקטנה, סיימנו. לפני הטקס נסעתי באוטובוס לסבתא שלי, כי באותו לילה היא טסה לדוד שלי, ובצהריים חבר שלי הצתרף והכיר את סבתוש סופסוף :) עוד לא שאלתי אותה מה היא חושבת עליו... ובאמת שזה מעניין אותי. קצת לפני שחזרנו, אני והחבר עם האופנוע שלו, אבא התקשר ושאל מתי אני מגיעה, אמרתי שלא יודעת, אני תכף יוצאת... לא אמרתי לו שאני עם החבר. משהו כמו חצי שעה, אולי קצת יותר, אחרי הגעתי הביתה, אז אבא שאל איך הגעתי כל כך מהר ואם נסעתי באוטובוס. לא שיקרתי לו אבל פשוט סיננתי לא בשקט, ושזה לא משנה איך. הוא הבין שחזרתי עם החבר והתחיל להתעצבן בטירוף ולצעוק עלי שהוא לא מוכן שאסע איתו על האופנוע ושאני והוא יודעים את זה, ואם חבר שלי לא שם על מה שהוא אומר הוא לא רוצה אותו אצלו בבית. הסברתי בהכי רגוע שלי שאני ילדה גדולה, שאין סיכויי שאני לא אסע איתו על האופנוע כי ככה, אבל הוא המשיך לצעוק שהוא לא רוצה אותו בבית אם ככה. אמרתי שאין בעיה, נלך למקום אחר, יש לנו המון מקומות ללכת אליהם, אבל אבא לקח את זה כאיום, אמרתי שאני לא מאיימת, הוא לא רוצה אותו, סבבה, אין בעיה, נלך למקום אחר. כוסאמק. אבא שלי צריך להבין שאני ילדה גדולה כבר. שאני יוצאת עם מי שאני רוצה, שאני יודעת לעשות את הבחירות שלי, ואני מבינה שהוא רק מנסה להגן אלי ולא מוכן שאסע באופנוע כי זה מסוכן אבל חלאס, זה כבר בחירות שלי ואני עם חבר שלי וזה לא הולך להשתנות בזמן הקרוב, אז שיתחיל לקבל את זה. ואם לא בעיה שלו.

הייתי בסופ"ש בקומונה שלי לעתיד!! עוד חודש וחצי מתחילה שנת שירות... לא נתפס. הדירה קטנטונת, בגודל של החדר שלי פעמיים, אבל אני הולכת לגור שם רק עם עוד בחורה, אז לא מאוד נורא... חוצמזה דירה דיי נחמדה, שניה מהשבט, יהיה כיף, הכרתי גם כל מיני אנשים, הם ממש אחלה ואני חושבת שתהיה אחלה שנה.

ביום רביעי פאקינג ארבעה חודשים עם חבר שלי. לא יודעת מה נעשה בערב אבל כמעט בטוח שאחר כך נלך לישון בבית הריק של סבתא שלי. או אצלו, כי מתקינים לו מזגן מחר. לא משנה לי את האמת, אפילו מעדיפה אצל סבתא, רק מקווה לכמה שפחות דרמות מיותרות עם אבא.

אני מתגעגעת אליו, בקושי יוצא לנו להיות ביחד, מחכה כמו לא יודעת מה ליום רביעי בערב