בזמן שהמוני בית ישראל צעדו עם דגלים אדומים מונפים אל על, קבוצה של 15 בני אדם (פלוס תומר, שלא השתתפה בהליכים המאוחרים) ישבו בשמש הארקמרית הקופחת ועסקו בשיעור בנושא ההיסטוריה החשובה של עירנו.
קבוצת הלימוד כבר הייתה במקומה, המורה התחילה לדבר, כאשר בטי רוֹס הגיעה ביעף לכיתה. אזי התבקשה להקריא את עבודתה ראשונה. כך הכל החל.
זו היא סצנת הפתיחה של הסרט ( שאני רואה שלא יעבור בשקט מבלי שיעובד לרומן גראפי).
ההכנות הלכו במספר מישורים: הזמנת אנשים ,(בעיקר בספרצוף), איסוף תלבושות, הכנת מקום הצילום והכנת עזרי הלימוד: מפת ארסיזראיר, דגל ארסיזראיל (שאמור לסמל דבורה הרועה בשדה) וסמל ארקמר החדשה.
שלב נוסף, כפי שהתברר, היה להעביר את כן הציור, מה שדרש את פירוקו לקרשים, הסעתו במכונית והרכבתו באוניברסיטה. הוא כמובן פורק שוב לשם העברה חזרה לדירה, אך לא הורכב עדיין.
מקום הצילום הוא חצר מרוצפת משונה הקיימת ללא שום מטרה מיוחדת בין בנייני הביולוגיה לבניין הביוטכנולוגיה בפקולטה שלנו, בתל אביב. החצר מונמכת מתחת לרמת רוב הקמפוס. הדלתות הנראות בצילומים נפתחות אל אינסוף של מעברים תת קרקעיים. כל זה לא היה נוגע לי, לו לא היו מתחילים בשיפוץ מאסיבי של המקום ומכסים את רצפת הפסיפס בערימה גבוהה של דלתות עץ גדולות, בדיוק במקום בו אמורה הייתה בטי רוס להרצות לחבריה בכיתת הדיפלומטיה על מעלליה של ארדאה סינראה.
קיוויתי שזה יפונה מעצמו עד שעת ה"אר", אך הדבר לא קרה ונאלצתי להתחיל את העבודה בעצמי (הדלתות היותר קטנות) ולחכות לגברים חסונים, אאור ושי, שיפנו את הדלתות הכבדות, בזמן שאני מחפש מטאטא, לפינוי אבק הבניין מרצפת הכיתה.
בקיצור, ממש כמו בארקמר הראשונה, בה הייתי צריך לפנות שבעים קילוגרם של אבק, חול והרס מרצפת המשרד שלי בלבד, עד שנראו המרצפות המשובצות. דבר נוסטלגי, ללא ספק.
הכיתה הייתה אמורה להיות מורכבת מיותר אנשים, אך רבים שהבטיחו כשלו מלקיים ונותרנו עם קבוצת לימוד של שלושה עשר אנשים:
ארבעה בני מומיו, ארבעה אוקרים (כולל בטי, שהתקבלה למחצה לשבט, על אף היותה אמריקאית), שלושה סלארים ושני וירמים. הרוב, אולי הבחנתם, היו בנות.
התלמידים באותו היום: אנינְגה בת מוּמִיוֹ (ג'ול אוולון), ארדאה האוקרית (ג'ניה רסקין), טוֹרגוֹ המומיו (ג'ניה זילברמן), אָמַנְדָבַה האוקרית (ג'ניה קוזלוב), אתנֶה הוירמית (ג'ני קיצנר {כן, אני מעוות לכולם את שמות המשפחה}), זָכְרַגְלִין הסלארי (אאור אסף), מֶלאניטה בת מומיו (יאנה קוקס), וִינְגְלוֹדִי הסלארית (שיראל גר), ארדאה הוירמית (עדי פלדמן) טְרִינְגַה בת מומיו (לנה שאת שם משפחתה איני יודע), בְּרִילה האוקרית (לנה רסקין), מֶרוֹפְּס הסלארי (שי בלכמן) וכן, בטי רוס (ענבר מאירסון).
פלוס מורה, ששוחקה על ידי המכשפה עלומת השם (שחפצה להישאר כך, תודה רבה).
לצערנו, פניה של שיראל כמעט לא נראו במהלך הצילומים, אולי חוץ מהסצנה ממנה נלקחה תמונה זאת. וגם כאן לא ממש. היא הייתה יכולה לשחק את אחותה של בטי. אם כי אני לא בטוח שלבטי יש אחות. ואם יש, אז היא נמצאת עם האחים שלה, בקינגסטאון, אשר באימפריה הקאריבית.
נ.ב.- על אף שכל הצוות המצולם יודע את הפואנטה בסוף הסרט, אין שום צורך ללכת ולספר על כך לכל. השאירו את הגילוי להקרנה בסינמטק. תודה.
מי שלא עודכן ברקע של ההתרחשויות: השנה היא 2424, ארקמר החדשה, ארסיזראיר. הארץ כבושה כבר עשר שנים בידי האמריקאים ומנוצלת כמקור נוח לפחמי עץ בשביל ספינות המלחמה שלה (על חשבון יערות אוקר, כמובן). ארקמר הושארה כשמורה מתוחזקת. נבחנת האפשרות של הפיכתה למרכז פילוסופי של האימפריה. בינתיים נשלחה הבת של המושל האמריקני, בטי רוס, ללמוד במוסד המרכזי בעיר: המדרשה הבין-שבטית, אליה מגיעים תלמידים מכל הארץ. בחלקים שונים של המדרשה אפשר ללמוד החל מגיל 8 עד לסוף גילאי העשרים והיא ידועה בפוטנציאל שלה לאיתור כשרונות וגאונים מקרב העם.
בטי התאקלמה מהר ואפילו מצאה חברים בכיתה. הם הסכימו להתעלם ממוצאה הזר, אך כיצד תשפיע עבודתה על גיבורת עירנו, ארדאה, על היחס אליה בכיתה י"א 1 במגמת דיפלומטיה? האם יחשבו שהיא מנסה לדחוף את אפה לעניינים לא לה? או שהיא מנסה יותר מדי להתקבל? או שמא יחשבו שעברה לחלוטין לצד שלהם ונטשה את מורשתה הקאריבית?
(תיאלצו לחכות לסרט, או אולי אף לספר, שאני בחצי דרך כתיבתו, כדי לגלות)
טוב. ניתן לכם עוד כמה תמונות מתוך האירוע הכללי.
ארדאה האוקרית מציקה לטרינגה.
הכיתה צועקת בוז/הידד לעבודתה של בטי. זכרגלין מריע, אמנדבה זורקת עיפרון, שניתן לראות על רקע החולצה השחורה של טרינגה.
אמנדבה זוחלת קדימה כדי להכות את מרופס בקלסר.
הו, אני מתגעגע לעריכת משחקי ארקמר. אבל אם ימשיכו להיאסף קבוצות קטנות כל כך, אני חושש שלא ייצא לי הרבה מכל העניין.
הוירמיות מתלחששות. זה לבטח ייכנס.
ומה אחרי הצילומים? לא הרבה.
נחנו. אכלנו קצת, אבל לא מספיק. הבאתי מספיק אוכל ל25 אנשים. כולל שסקים, אגסים אדומים, עוגות ועוגיות. וקיווי. ואפרסקים. ועוד עוגיות. אבל זה לא ירד לטמיון.
ענבר המסכנה עמדה ליד הקיר כששיחקה, שם הטמפרטורה הייתה גבוהה בחמש מעלות מזאת של שאר הסביבה. זאת אומרת שמזלנו שהיא לא נמסה.
בקיצור: הנה החבורה הנועזת של הארקמריים החדשים. פניה של ארדאה האוקרית עטופים כדי שלא יראו שהיא זהה לארדאה הסלארית מלפני מאה שנה.
ועוד תמונה אחת בלבד בה שיראל מופיעה. הסלארית העלומה.
אני חושב שיצא מגניב. המסר עבר.
תודה רבה ושופעת לכולם.
אז הרוב צולם. כל החלקים הקשים ביותר עברו. אבל מה שנשאר יספיק בכמותו לסרט קצר משל עצמו
להלן סצנות שנשארו לצילום-
הכפר הסלארי (הפתיחה): זקוק לשלוש נשים ושני גברים לפחות. צילום יום פשוט וקצר בגבעות נס ציונה. אולי יצולם בשבוע הבא. ונראה לי שכבר מצאתי את האנשים. זקוק לשוט יחיד מתוך זה.
הדיג'יי הגדול: כולל את הדיג'יי הגדול (בנאדם גדול מאוד מעל גיל עשרים. עוד לא מצאתי אחד מתאים. הוא צריך להיות גדול יותר מג'ניה של יאנה) ושני חיילים שאשמח אם יהיו השחקנים שהיו בצילומי החיילים לפני חצי שנה. הסצנה זקוקה למרכבה וסוסים. תבוצע אחרי שאדאג לשכור אותם בחוות הביצה. תצולם כנראה באותו יום עם סצנת הוירם. תצולם לקראת ערב, כנראה בסוף מאי.
תוכלו להתנדב. אם יהיו יותר חיילים או יותר וירמים, או משרת ורכב לדיג'יי הגדול, אף יותר טוב. הסצנה תדרוש הכנת כמה דברים שעוד לא קיימים.
ארדאה ואנשי וירם: יצולם כנראה באותו יום עם סצנת הדיג'יי. כולל שניים-שלושה אנשי וירם, את ארדאה (אלה) ושני סוסים לפחות. את הסוסים אשכור יחד עם המרכבה. כל מה שיקרה, הוא שארדאה והוירמים יצולמו מובילים סוסים בשטח ריק, או על רקע השמיים.
ארדאה ואנשי אוקר: יצולם בבית פרטי מסויים. זקוק לארדאה (אלה) ושלושה, או יותר, אוקרים שלא השתתפו עוד בסרט (כל טווח הגילאים).
יצולם כנראה בחודש הבא.
מלכת מומיו: דורש שני משרתים לפחות, אפילו כאלה שכבר השתתפו בסרט, דורש את מלכת מומיו (תומר) ואת ארדאה (אחת מהן) וסטרנה (דינק). יצולם באונידריום ובסביבתו, לקראת ערב. ידרוש הכנות של אביזרים שעוד לא קיימים.
ארדאה כחיילת: יצריך הכנת שתי ערכות מדים: אולטראמודרנית ושל גרילה. יצריך שתי ארדאות (שירלי וקטי) שיצולמו בנפרד. אני צריך להשאיל רובה אוויר בצורת מ-16. בטח יצולם ביוני.
סטרנה במשרד: יצריך את סטרנה (דינק) וגם יצריך הקמת משרד. אולי אתם מכירים מקום שיוכל לשמש כמשרד ישן ומכובד? גם יצריך הכנת כמה אביזרים. אקווה לסיים החודש.
חוץ מזה אני אצטרך צילום מחודש של התעלמותה של ארדאה ושל ארדאה מניחה יד על שער בית המארחים ושל ארדאה מחביאה את הכפית מתחת לז'בו. בטח יצולם בצד דברים אחרים.
אחרי זה, כל מה שצריך הוא שיורי יסיים את כתיבת המנגינה ואני אערוך במשך חודש את כל החומר.
ויש לנו סרט, רבותיי.
שכה יהיה לנו טוב.
ואחלו לי מטוס-זעיר-ללא-טייס בעוד שלושה ימים.
תחי ארקמר (-;
נ.ב.ג.- כרגע הוגש לי ארנק גדול בצבע ורוד בוהק, עם סוגר בעל מראה קטנה ופנימית בצבע זהוב-כתמתם. מישהי צריכה אחד כזה? נשמח אם יימצא לו בית. אני חושב שזה אמור להיות תיק איפור. הוא נראה כמו דג חכאי שניזון מאפים של צפוניות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
