בשנים האחרונות, אם קורה ואני מצלם משהו מעניין, אני מעלה אותו לפייסבוק: בין אם בקבוצה שלי - 'ארצות החמרה', ובין אם סתם כך.
היום, אחרי העבודה עם הילדים ביבנה, הלכתי לרכבת ולפתע שמעתי שירה איתנה. הסתובבתי בזמן כדי למצוא פשוש (Prinia gracilis) שללא כל חשש נתן את הופעת חייו, למען האביב והדור הבא.
הייתי כה מרוצה מהתמונה שעשיתי לפשוש הזה, שאמרתי לעצמי: זאת לא תמונה לפייסבוק. לתמונה הזאת מגיע מקום של כבוד! אשים אותה בבלוג!
אז הנה הוא, הפשוש המזמר שלי.
ואם אני כבר כאן: כמה נושאים אחרים.
1 - נשאלתי לאחרונה לגבי ההבדל בין שני צמחי חצרות נפוצים: מרור הגינות (Sonchus oleraceus) ואזנב מצוי (Urospermum picroides). שני הצמחים אכן דומים וגם די קרובים אחד לשני. שניהם בעלי גבעולים ארוכים, תפרחות צהובות ממולאות כשל שן-הארי, כמו גם ציצות זרעים סביוניות. לשניהם גם גביע דומה ואופייני, שנסגר לתקופה שבין הפריחה והבשלת הזרעים.
לפי הגביע הזה ניתן להבדיל בין השניים: לאזנב יש פסים שחורים בין עלי הגביע, בעוד שלמרור אין. אם תרצו עוד סימנים: לאזנב יש הרבה יותר זיפים וצבעו ירוק בהיר, בעוד המרור לא מאוד שעיר וצבעו ירוק כהה.
הנה תמונות של גביע סגור עם שאריות תפרחת, של שני המינים.
2- השבוע יתקיים ביובליץ בירוחם. ביובליץ הוא אירוע בו קבוצת אנשים רושמת את כל מיני האורגניזמים שהאנשים מאתרים באזור מסויים ובזמן מסויים. לדוגמא: כל המינים בהם מאה איש נתקלו במהלך יומיים בסנטרל פארק. זה סוג של הפנינג שמאפשר לסקור את מגוון המינים וגם להגדיל את המודעות אליו.
אני לא בטוח שאצליח להגיע לביובליץ, אך לכבודו עשיתי מיני-ביובליץ בשישי האחרון: נשארתי במשך שמונה שעות בגבעת השיטה המלבינה בישרש ורשמתי את כל היצורים החיים שראיתי. התוצאות מעניינות ואני מקווה שאצליח לכתוב עליהן בקרוב.
3- מסתבר שיש עדיין יגוארים באריזונה. אוכלוסיה מאוד קטנה ומאוד צפונית. מסתבר גם שהשלמת הגדר בין ארצות הברית ומקסיקו תנתק את הקשר של היגוארים האריזוניים מהיגוארים המקסיקניים וכנראה תביא להכחדת אוכלוסיית היגוארים בארצות הברית. זה ממש מזכיר לי את סיפורם של הנמרים (וגם של הצבאים) בישראל. אנשים מטומטמים והגדרות שלהם.
טוב. זהו להיום.
בלומפ ותחי סטלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
