אז למי שיודע ולמי שלא יודע,
בגני הילדים, לפחות בקיבוץ, אין ממש חופש גדול.
הילדים נמצאים בגן כמעט עד לתחילת שנת הלימודים החדשה,
ומספר ימים לפני תחילת השנה יוצאים לחופש קצר שנועד למטרת היערכות הגנים לבואם של הילדים החדשים.
היום היה יום ההיערכות הראשון אחרי שאתמול יצאו הילדים לחופש עד ליום שלישי.
הגעתי לגן שאליו אני עוברת יחד עם שתי המטפלות הקבועות שאיתי ועם מטפלת מחליפה, והתחלנו לעבוד.
בשעה תשע הזמינו אותנו לארוחת בוקר האחד הגנים.
הרכזת הכינה שולחן מלא בלחמניות, גבינות, ביצים, טונה וסלט ירקות,
וכמה מהמטפלות הגדילו לעשות והביאו גם עוגות מיוחדות.
התחלנו מסבב של תודות וציפיות לשנה החדשה.
השתתפתי גם אני (שזה לא כלכך מתאים לי אבל האווירה היתה פשוט מדהימה וסוחפת),
והודיתי לכולן על קבלת הפנים המדהימה לקיבוץ, על האמון שקיבלתי מהרגע הראשון ובעיקר על החום והאהבה.
בהמשך הרכזת חידדה כמה נושאים חשובים, ואז התיישבנו לאכול.
אחרי האוכל הגיעה הפתעה מיוחדת.
יועצת פדגוגית שבאה לתת לנו מין השתלמות קצרה בנושא התיווך בגן.
למי שלא יודע, התיווך הוא בעצם התפקיד המרכזי של המטפלת, על מנת ללמד את הילד כל מה שהוא צריך לדעת.
זה נוגע בהמון המון נושאים, לדוגמה שפה, התנהגות, הקניית ביטחון וידע. זה ממש על קצה המזלג.
את ההשתלמות התחלנו בסבב שבו כל אחת היתה צריכה לספר של משחק אחד מרכזי שהיא זוכרת מהילדות שלה,
ומה היא זוכרת שזה תרם לה באופן אישי בחייה בתור ילדה קטנה.
היה מדהים לראות כמה למרות הרקעים המאוד שונים בינינו
(חלק מהמטפלות הן עולות מדרום אמריקה, חלקן פיליפיניות, חלק צבריות ויש אפילו אחת יוצאת הונגריה!),
היו כלכך הרבה משחקים שכמעט כולנו הכרנו מהילדות שלנו, לא משנה איפה גדלנו.
בקיצור נהניתי מאוד והיה לי פשוט בוקר מלא באנרגיות של צחוק וכיף וביחד.
במהלך היום רוקנתי, בסך הכל, 2 ארונות גדולים מכל התכולה שלהם, וניקיתי אותם.
מדהים כמה זבל מצטבר במהלך שנה אחת בלבד.
אחרי ארוחת הצהריים (שכמעט שכחנו להביא מחדר האוכל והגענו ברגע האחרון),
הלכנו למרפאה לרענון נהלי ההגיינה והרפואה במערכת.
דיברנו כמובן גם על הפוליו, שמסעיר בימים אלה את המדינה כולה,
אבל זה דווקא הנושא שהכי פחות עניין אותי.
עלה נושא שבעיניי חשוב הרבה יותר, שהוא שמירת ההגיינה של הילד בבית,
וכיצד מתמודדים עם העניין בגן במידה ואין הקפדה של ההורים בנושא.
כמובן שהכוונה היא לכינים, גזירת ציפורניים, חפיפה וסירוק השיער ואפילו החלפת הטיטול של הלילה לפני שהילד מגיע לגן.
תאמינו או לא, אבל יש המון, המון, המון הורים שלא רק לא טורחים להקפיד על רבים מהדברים הללו,
אלא גם נפגעים ונעלבים, או גרוע מכך- מתעצבנים ומעבירים ביקורת, כאשר מטפלת מעירה להם בנושא בעדינות.
הגננת של גן חובה העלתה את נושא הדיווח בעניין הזנחה,
אך עדיין קיימת בעיה קטנה אחת- היכן מותחים את הקו בין הזנחה לבין חוסר תשומת לב תמים?
אז מעניין אותי לדעת דווקא מה אתם, קוראים יקרים, חושבים בנושא.
היכן עובר הגבול בין הזנחה לבין חוסר תשומת לב?
האם לדעתכם זה מחובתה של מטפלת להעיר להורה בנושא,
או שמא עליה דווקא להתנהג כאילו שום דבר לא קרה?
אשמח לקבל מכם תגובות בנושא.
ג'ואי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni