הפגישה הראשונה שלנו, והיא לסוף שבוע שלם. חמישי בערב עד מוצאי שבת.
משך כל יום חמישי הרגשתי רגועה ונינוחה,
אך ככל שהתקרב רגע הפגישה הלחץ גאה בי.
אני לא ביישנית בדרך כלל, לפחות לא ככה, עד שזה מגיע לפגישות ראשונות...
כשהתכוננתי לפגישה בינינו עשיתי כל מה שביקש.
כשיצאתי מהעבודה לבשתי חוטיני קטן ושחור עם תחרה, טייטס שמבליט בדיוק את מה שצריך,
סוודר ללא חזיה ונעלי עקב גבוהות ושחורות, אך פשוטות יחסית.
ניצלתי את הנסיעה הארוכה לשמוע מוזיקה שעושה לי מצברוח טוב,
ולהמשיך לקרוא את הספר הקטן והמלוכלך שלי (ס.י.ק.ר.ט).
נכנסתי למעלית והסרתי את המשקפיים. נשמתי עמוק. הנה זה בא.
הוא פתח לי את דלת המעלית ונתן לי לחבק אותו, אבל לא יותר מדי.
כמעט בלי מילים, הנחתי את התיקים על הספה ועקבתי אחריו לחדר השינה.
האור נשאר דלוק. קשה לי עם זה בדרך כלל. לא הפעם.
התיישבתי על המיטה והשיער שלי הסתיר את פני.
הרגשתי אותו מסתכל עלי, בוחן אותי, ולא יכלתי שלא לחייך במבוכה.
"Stand up Joey", הוא אמר בתקיפות חמימה. קמתי, נעלי העקב עוד לרגליי.
"Shirt- off". צייתתי בשקט.
"Pants- OFF". חלצתי את הנעליים והפשלתי מעלי את הטייטס בקלמזיות המיוחסת לי תמיד.
התיישרתי חזרה כשלגופי החוטיני השחור הקטן ותו לא.
הוא המשיך להסתכל עלי כשראשי עדיין שמוט בביישנות ומבוכה.
"My little Joey.. Good girl"
עוד לפני ששמתי לב מה קורה כבר הייתי שכובה על המיטה,
מפרפרת בהנאה בלתי נשלטת כשהידיים שלו מטיילות על גופי.
אחרי הפעם הראשונה כבר הייתי רגועה יותר.
אכלנו משהו, התקלחנו, ואחרי שמרחתי קרם בשיער לא יכלתי להתאפק ונעמדתי מול החלון שבסלון.
החלון שהתאהבתי בו מהרגע הראשון שנכנסתי, שגרם לי להרגיש כאילו אני נמצאת באיזו פנטזיה בארץ מרוחקת.
הנוף שנגלה ממנו היה של עיר, אולי לא שלמה, אך מנצנצת בצורה רומנטית משהו, מה שהזכיר לי מעט את פריז הרחוקה. (אמרתי פנטזיה?)
החלקתי עירומה לתוך שמלת הסוודר הגדולה שלי (שיכלתי להישבע שהיתה קטנה יותר בחורף שעבר)
שחושפת את הכתפיים והגב ומגיעה בדיוק מתחת לישבן.
הגוף שלי היה רגוע ונינוח והרגשתי סקסית ונשית יותר מאי פעם.
הרגשתי בנוח לידו, יותר משהרגשתי בחיי ליד כל גבר אחר לאחר זמן קצר כלכך.
בכל פעם שהתחשק לו להתעלל בי קצת הוא התקרב ונתן לי לנשק אותו ולגעת בו, ואז התרחק.
כשישבתי על הדלפק במטבח כרכתי סביבו את רגליי ולא הסכמתי לשחרר, עד שהגיע טון הציווי המאיים.
אותו הדבר קרה כשהתיישבתי מעליו על הספה שבסלון, ועל המיטה שבחדר השינה.
וכן, זה עושה הבדל גדול כשגבר לא נכנע לרצונה המיני של אישה.
לא, לא נעלבתי. להיפך, רק רציתי אותו יותר. רציתי לרצות ולספק אותו, רציתי לתת לו את כולי.
משך כל סוף השבוע לא הפסקנו להתלטף, להתנשק ולגעת.
בשלב כלשהו לא יכלתי שלא לומר לו כמה אני אוהבת את מה שיש לנו,
את העובדה שזה לא קשר רציני ומחייב אבל זה לא מונע מאיתנו מלקיים אינטימיות שלא היתה מביישת אף זוג צעיר.
הוא הסכים איתי ואמר שזה כמו להיות זוג לסוף שבוע אחד.
בישלנו יחד, התקלחנו יחד, ראינו סרטים יחד, אפילו צחצחנו שיניים יחד.. וכמובן שהלכנו לישון מחובקים.
הוא הסכים שאשאר עד יום ראשון (שכבר דאגתי מראש לקחת כיום הפנוי השבועי שלי),
ושוב התעוררנו בעצלתיים לבוקר רגוע אחרון שרצינו שימשך לפחות עוד יום-יומיים.
או לפחות אני.
ולמי שתהה לגבי זהותו של הבחור המסתורי, הנה אחד הפרויקטים שלי עבורו.
וכן, הפוסט האחרון שלו, נכתב עלי. ג'ואי.
ג'ואי שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni