על סוף השבוע המעניין במיוחד שהיה לי לפני שבועיים כנראה שאפרט בהמשך, אם יתחשק לי.
כרגע, נורא בא לי דווקא לעדכן כאן בכל מה שקורה איתי לאחרונה, מאחר ויש המון..
נתחיל כמובן בעניין התזונה (מסרבת לקרוא לזה "דיאטה", זה הפך למין מונח לתהליך זמני והפיך לחלוטין)
אני מרגישה שהגעתי לאיזון שאני מאוד נהנית ממנו,
תפריט כמעט קבוע שגם כשאני חורגת ממנו אני לא מרגישה רע עם עצמי.
אני יודעת שיש הרבה שקוראים כאן ומתעניינים איך אני עושה את זה,
אז לכל המעוניינים, הנה התפריט הכללי:
6:30- פרישייק ביתי (כוס אחת) :
בערך כף של זרעי פשתן- לטחון היטב לפני שמוסיפים את שאר המרכיבים
חצי תפוח- לא מקולף, חתוך גס
פירות יער קפואים- מומלץ אוכמניות ו/או חמוציות
חצי תפוז
בננה שלמה
שתי כפות בנפייבר
ממתיק סוכרלוז לפי הטעם
(ממליצה על סוכרלוז או ממתיק טבעי אחר)
מלבד הפשתן יש לשים את כל המרכיבים בכוס גדולה על מנת למדוד את הכמות
במידה והכמות גדולה- ותרו על מה שמתחשק לכם (עדיף כוס ממש גדולה ;) )
ממלאים את הכוס במים כשכל המרכיבים כבר בפנים, מי שאוהב קר- ניתן להוסיף קרח.
לא ממליצה להחליף את המים בחלב, אבל כמובן הכל לפי טעם אישי.
טוחנים הכל בבלנדר היטב היטב, לא לשכוח שיש לנו פשתן וקליפה של תפוח, שלא נעים להיתקל בחתיכות גדולות שלהם.
7:30- כוס קפה :
עם טבליית סוכרלוז ושלוק חלב 1% שומן
(או: כוס תה- נענע טרייה / תיון נענע, ומעט היביסקוס מיובש.
בהיביסקוס יש יותר נוגדי חימצון מבתה ירוק, למקרה שלא ידעתם).
9:00- ארוחת בוקר- שיבולת שועל :
1/2 כוס חלב 1% שומן
1/2 כוס מים
(אפשר גם כוס שלמה של חלב, אני משתדלת לצמצם קלוריות ובעיניי המים לא פוגעים בטעם כלל)
ממתיק לפי הטעם
מרתיחים בסיר על אש בינונית ומנמיכים,
מוסיפים 3-4 כפות של שיבולת שועל (קוואקר)
ומערבבים עד להסמכה.
בקערה-
זרעי פשתן טחונים
(אופציונלי, אני באופן אישי חושבת שזה מוסיף מאוד גם לטעם)
קינמון / קקאו
שופכים את התערובת שבסיר לתוך הקערה ומניחים למספר דקות.
שימו לב- בזמן זה התערובת ממשיכה להסמיך, לכן יש להתחשב בכך בזמן הבישול ולא לבשל יתר על המידה.
בינתיים, חתכו פרי לבחירתכם- מומלץ תפוח או בננה, לקוביות קטנות.
הוסיפו פנימה וערבבו הכל יחד. שימו לב שאין גושים של פשתן או קקאו/קינמון.
אפשרות נוספת לארוחת בוקר:
כשלא מתחשק לי מתוק אני פשוט מפשירה 2 פרוסות לחם קל (ממליצה על לחם שיפון קל)
מדללת טחינה גולמית במעט מים (כמובן שמומלץ לתבל, אבל אני אוכלת עם הילדים בגן אז זה לא תמיד אופציה)
ומכינה סלט ירקות פשוט- עגבניה, מלפפון ופלפל.
על מנת להוסיף חלבון לארוחה אני משתמשת בחלבון ביצה (עדיף להימנע מהחלמון) או בטונה (לא האופציה הכי בריאה).
11:30- ארוחת צהריים (כן, אלה השעות בגן...) :
חלבון- שוק עוף מבושל/בתנור, פרוסת דג אפוי / קציצת דג
כמובן שמומלץ להוסיף גם קטניות למיניהן.
ירק- ירקות מאודים- גזר, קישוא, כרובית, ברוקולי, סלק, כרוב, וכו וכו.
הכוונה היא לירקות בעלי ערך קלורי נמוך, מאחר ולא מדובר במנת פחמימה.
פחמימה- במידת האפשר מעדיפה לא לאכול פחמימה כלל,
אבל אם אני ממש לא יכולה להתאפק אני מעדיפה דברים כמו-
אורז מלא או לבן, קינואה, בורגול, חיטה..
עדיף להימנע מתפוחי אדמה, בטטה, פסטות ובצקים למיניהם, ולהיצמד למיני דגן.
14:00- משהו מתוק:
פרוסת לחם קל עם טחינה גולמית מהולה במעט מים ומעורבבת עם דבש/סילאן
או, איך לא, פרי- בננה, תפוח, אפרסמון, אגס, וכו וכו.
כוס קפה / תה.
18:00- ארוחת ערב:
כאן מגיע הקטע הטריקי מאחר ואני כבר בבית והפיתויים רבים יותר.
שתי אפשרויות כלליות שניתן לשחק איתן בכיף:
ראפ גבינות פשוט-
גבינה מלוחה קשה, עד 5% שומן, מגורדת (עד כ-50 גרם!)
גבינה צהובה 9% מגורדת (כנ"ל)
עגבניית שרי פרוסה דק
מעט בצל פרוס דק
עלי בזיליקום חתוכים/שלמים
רצועות פלפל קלוי
מקפלים, מגלגלים, וצורבים מעט במחבת ללא שמן.
מוודאים שהגבינה נמסה ושהטורטייה פריכה, וחותכים באלכסון בשביל השואו ;)
סנדוויץ פסטרמה-
כפית מיונז קל
מעט חרדל
2 פרוסות פסטרמה דלת קלוריות (רצוי גם דלת נתרן)
פרוסות עגבניה דקות
פרוסות בצל דקות
מעט עלי רוקט
מומלץ מאוד לצרוב מעט במחבת ללא שמן, וכמובן לחתוך באלכסון!
*אפשרות מצוינת נוספת לארוחת ערב היא מרק ירקות, אך זמן ההכנה ארוך יותר.
אחרי השעות שש-שבע בערב אני משתדלת שלא לאכול יותר,
ואם נורא מתחשק לי משהו לנשנש אני תמיד הולכת על פופקורן ביתי!
כף שמן בסיר עם תחתית עבה,
כחצי כוס גרגרי תירס-
מחממים את השמן, זורקים פנימה את התירס וסוגרים!
כשמתחיל להתפצפץ- מנמיכים את האש וממתינים עד ששומעים פחות ופחות פצפוצים.
טוב, עכשיו משנגמרה החפירה על התפריט היומי שלי אפשר לעבור לנושא הבא. רן.
אז למי שלא יודע, רן הוא האקס שלי.
היינו יחד קצת יותר משלוש שנים, ונפרדנו לפני מספר חודשים.
היתה לנו מערכת יחסים קשה, מלאה באהבה אך גם ברגשות שליליים שהביאו את שנינו למקומות נמוכים.
לקח לי המון זמן להתגבר על הפרידה הזו, בעיקר בגלל שניסינו לשמור על קשר אחריה,
אבל ברגע שהחלטתי לנתק איתו את הקשר לחלוטין הדברים התחילו להשתפר עבורי, ומהר.
התחלתי להיפתח, ולא רק מבחינה מינית.
למרות ההחלטה שלי לא לקיים קשר רציני בתקופה הקרובה (ואולי לא למרות, אלא בזכות?)
הקשרים שבחרתי לקיים בחיי הפכו יותר ויותר משמעותיים עבורי,
גם עם חברים וחברות, אך בעיקר עם גברים.
הפסקתי להתפשר על פחות והתחלתי להבין שגם לי מגיע לקבל בדיוק את מה שאני רוצה.
שתי ההכרויות המשמעותיות שהיו לי מאז היו עם דניאל ועם ג'ק.
דניאל, שנתן לי להבין כמה אני אוהבת להתמסר וכמה עוצמה יש בזה,
שפתח אותי בחזרה לכל עולם השליטה, בעיקר המנטלית,
ושגרם לי להרגיש כמו אישה וכמו ליידי אמיתית בכל דקה שביליתי איתו..
וג'ק, שחיבר אותי בחזרה לפנטזיות הכי פרועות ואמיתיות שהיו לי אי פעם,
שנתן לי הרגשה שאין דבר בעולם שאוכל להגיד שישמע מוזר או חולני בעיניו,
ושנתן וממשיך לתת לי חוויות מיוחדות במינן בכל פעם מחדש.
לפני שבועיים יצאתי עם ג'ק ועם איזבלה (פירוט ותמונות בהמשך) לאכול בראשל"צ,
והתחוור לי לפתע שאני נמצאת נורא קרוב לבית של רן, שעדיין לא החזיר לי את הDVD שלי מאז שנפרדנו.
שלחתי לו סמס והוא הגיע תוך עשרים דקות, ובידיו שקית עם הDVD שלי.
חייכנו ברגע שראינו אחד את השניה.
חיבקתי אותו. וחיבקתי. וחיבקתי.. לא יכלתי שלא, והוא השיב בחיבוק מוחץ ומלא געגועים.
דיברנו מעט, מלאים בחיוכים, מסכימים על כמה שהפרידה בינינו היתה הדבר הנכון לעשות,
מספרים אחד לשני מה אנחנו עושים היום וכמה אנחנו מאושרים ומוגשמים.
נפרדנו בחיבוק ובניקור על חצי שפתיים, וחזרתי למסעדה.
לא עברו עשר דקות וקיבלתי ממנו סמס על כמה שהפגישה איתי העלתה רגש מר מתוק.
התרגשתי לשמוע, אבל בעיקר מתוך סימפתיה ולא מתוך רגש ישן.
באותו לילה הוא ביקש להתקשר אלי, והסכמתי בשמחה.
הוא היה שבור. ממש על סף דמעות.
הוא סיפר שמאז שראה אותי מוקדם יותר באותו היום הוא לא מפסיק לחשוב עלי,
ולמרות שהוא יודע שהיה נכון להיפרד הוא עדיין נורא מתגעגע ומרגיש בודד בלעדיי.
הוא סיפר גם שלמרות שיצא עם בנות, למרות שעשה לא מעט סקס וחווה דברים טובים ופחות טובים,
הוא מרגיש שאנשים, ובפרט נשים, הם מנוכרים נורא, בעיקר מתוך פחד שניתן להריח מקילומטרים.
דיברנו ככה מספר לילות,
כשאני ממשיכה ומנסה לעודד אותו להבטיח לו שעוד ימצא אהבה טובה יותר,
ובאחת השיחות, כשדיברנו בעיקר על חוויות מיניות שעברנו מאז הפרידה, הוא הצליח לשבור אותי,
ואיכשהו הגענו לפון סקס.
ולמרות שזה בטלפון, ולמרות כל הזמן שעבר,
זה הרגיש כלכך מוכר שכמעט והרגשתי את הידיים שלו על העור שלי.
לא יכלתי שלא לדמיין אותו, את הגוף שלו שרזה והתחטב בחודשים שלא התראינו,
את השפתיים שלו שמכירות כל פרט ופרט בגופי, כל מיתר ומיתר..
בשלב כלשהו עלו בי דמעות, אך הצלחתי להחניק אותן בתקווה שהוא לא שמע.
הוא ביקש שנישאר בקשר,
ואני הסכמתי אך בתנאי שנהיה קשובים אחד לשני,
ונתנהג בהבנה היה ואחד מאיתנו יחליט שזה לא מתאים יותר.
הוא הסכים.
התכתבנו קצת בוואטסאפ,
אבל משהו בזמינות הזו, באפשרות לראות מתי הוא נמצא ומתי היה בפעם האחרונה,
באפשרות לכתוב או לשלוח תמונה בקלות יתרה מתי שרק מתחשק לי, לא מצא חן בעיניי.
ביקשתי ממנו שנחזור למתכונת סמס ושיחות לילה והוא הבין והסכים.
ברור לשנינו שגם אם היינו רוצים לחזור להיות יחד, עכשיו זה ממש לא הזמן המתאים עבור אף אחד מאיתנו.
ובכל זאת, משהו לא מרפה.
אני שמחה שנשמרו בי חלק מהרגשות השליליים שרכשתי כלפיו עוד כשנפרדנו.
אני שמחה שאני לא נותת לעצמי לשכוח כמה באמת לא היה לי טוב איתו, כמה הרגשתי כלואה..
ומצד שני, אני מודעת לעובדה שהכלא היחיד היה זה שיצרתי בעצמי,
ושהיום אני יודעת טוב יותר.
הבטחתי לעצמי שלא אבגוד יותר ברגשות שלי לעולם,
שלא אכפה על עצמי דבר שאיני רוצה באמת רק על מנת לספק מישהו אחר.
הבטחתי ואני מתכוונת לקיים, אבל כרגע אני עוד מנסה להבין בדיוק איך אני מרגישה, ולאן אני באמת רוצה שזה יגיע.
כרגע טוב לי עם המצב שבו החיים שלי נמצאים.
טוב לי עם הקשרים הממלאים שבהם אני נמצאת עם האנשים שבחיי,
טוב לי בעבודה המדהימה שלי שמלמדת אותי משהו חדש בכל יום,
טוב לי עם ההתקדמות האישית המדהימה שעשיתי בחודשים האחרונים-
אם זו בחינת התאוריה שאני ניגשת אליה מחר, סוף כל סוף,
אם זו העובדה שנרשמתי לפסיכומטרי ובכך הנעתי את כל התהליך הלימודי שלי מחדש,
אם זה התהליך התזונתי המדהים שעברתי, יחד עם הירידה המשמעותית במשקל,
ואם אלה הדברים הפשוטים, כמו לקרוא שוב ספרים, כמו לחזור לצייר, כמו לאהוב את הלבד שלי שוב..
אין לי ספק שהפרידה הזו עשתה לי הרבה טוב, ושזו עדיין רק ההתחלה.
אני לא מתכוונת לזה במובן הלא נעים, רן לא עשה לי שום דבר רע, לפחות לא בכוונה,
משהו בכימיה המטורפת שהיתה בינינו כנראה היה פשוט בעל אופי הרסני עבור שנינו. מין קוטביות קיצונית שכזו.
יתכן ומחר אפגוש את ג'ק,
מה שאומר שתהיה לי אפשרות לפגוש את רן לפני כן.
אני עוד מתלבטת בנושא.
ביום שבת אני חוגגת 24,
ולשם שינוי יש לי לא מעט סיבות לחגוג את חיי.
אני מרגישה שלמה, מאושרת,
ואני מודה לעצמי על כך.
כמובן, שאני מודה גם לכל האנשים שבחיי,
לכל מי שמשך אותי למעלה כשהייתי זקוקה לכך,
לכל מי שהיה שם בשבילי גם כשלא ביקשתי.
ואני מודה אף יותר על המקלות והאבנים של אלה שזרקו אותם עלי,
אלה שלימדו אותי לקח, בנו וחישלו אותי.
אלה שבזכותם אני אדם טוב וחזק יותר היום.
סוף שבוע חורפי ושקט לכולנו
ג'ואי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni