This Is Who I Am Now

להמשיך לכעוס על האקס על אירועי העבר (הדיי רחוק),

ולהמשיך הלאה במחשבה שלחלוטין עדיף לי בלעדיו..

או להשלים עם העובדה ששנינו התבגרנו וגדלנו,

להחליט לסלוח ולנסות לשכוח, בידיעה שיתכן ואני מפספסת, שוב, את אהבת חיי?

ומה עושים כשהשאלה הזו מתחילה לתפוס כלכך הרבה מקום בחיים שלי,

שהיא עוצרת אותי מלהתקדם ולקיים את הבטחתי לעצמי- להתמסר אל הרגע,

לחיות את חיי באומץ ובכל הכוח, להיות מי שאני בלי לפחד, ולהאמין באהבה ובעתיד.

מוזמנים להגיב, לשם שינוי.

ג'ואי.