לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

This Is Who I Am Now


Learning How to Fly

Avatarכינוי:  Just Roni

בת: 35

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2014

סוקרטס פדופיל


"פֶּדוֹפִילְיָה,

בהגדרתה הרפואית-פסיכולוגית, היא פאראפיליה (הפרעה בעוררות המינית) אצל מבוגרים,

המתאפיינת המשיכה מינית עיקרית או בלעדים לילדים (בדרך כלל גילאי 13 ומטה).

פדופיליה מוגדרת כהפרעה נפשית על ידי הספרות האבחונית.

 

החוק בישראל , בדומה למדינות אחרות, אינו עוסק במושג "פדופיליה", 

אלא מטיל עונש על קיום פעולה מינית עם קטין מתחת לגיל ההסכמה (בישראל 14-21, בהתאם לחוק העונשין).

 

השימוש במונח "פדופיל" נפוץ כיום כדי לכלול בתוכו את כל סוגי עברייני המין כלפי ילדים,

אף על פי שהדבר אינו עולה בקנה אחד ואף סותר לעתים את ההגדרה האבחונית הרפואית-פסיכולוגית.

יש החולקים על השימוש הנרחב מדי בהגדרה.

 

מספר פסיכולוגים, בהם ד"ר פרד ס' ברלין (מייסד המרפאה להפרעות מיניות בביה"ח ג'ונס הופקינס),

טענו כי משיכה לילדים היא אוריינטציה מינית בפני עצמה.

באחד ממאמריו טוען ברלין כי "סביר כי אף אחד לא יבחר מרצון להימשך מינית לילדים;

אנשים בעלי משיכה שכזו לא בחרו בכך כפי שאף אחד מאיתנו לא בחר להיות הטרוסקסואל או הומוסקסואל כשהיה ילד".

ברלין גם כן מגן על סיווג פדופיליה כמחלת נפש, עם זאת, בקבעו כי "בחברתנו, להיות בעל העדפה מינית פדופילית עלול לגרום לקשיים פסיכולוגיים וגם לליקויים".

 

דן מרקוסן, דובר האיחוד הפדופילי הדני, גרס כי "אוריינטציה מינית מוגדרת כמשיכה לכל החיים, ופדופיליה היא אכן כזאת".

 

הגורם או הגורמים לפדופיליה אינם מובנים דיים.

יש סימנים המצביעים כי קיימת העברה משפחתית, אולם לא ברור האם הגורם המעורב הוא גנטי או נרכש."

 

ויקיפדיה.

 

 

 

 

ומכאן אני רוצה להתחיל.

 

 

אני מסכימה עם העובדה שפדופיליה עלולה להוות סיכון לילדים.

 

אני לא מסכימה עם אלה שאומרים שהיא מסוכנת יותר מכל משיכה מינית אחרת.

 

לומר שכל פדופיל עתיד להתפוצץ ביום מן הימים ולאנוס ילד,

זה כמו לומר שכל בתול הטרוסקסואל עתיד להתפוצץ ולאנוס אישה.

זה כמו לומר שכל אב גרוש ובודד עתיד לאנוס את בתו.

זה כמו לומר שכל הומוסקסואל עתיד לאנוס גבר במקלחות המשותפות.

זה כמו לומר שכל פסיכופת (אדם בעל הפרעה אנטי-סוציאלית) עתיד לרצוח.

 

 

סוקרטס,

לא בחר להיוולד פדופיל.

ובכל זאת, הוא נולד כזה.

בדיוק כמו שאני נולדתי עם עיניים ירוקות,

בדיוק כמו שאתם נולדתם עם ידיים ורגליים ואיברים פנימיים וכל השאר.

 

למען האמת, מהרגע שפתחתי את הבלוג שלו והתחלתי לקרוא,

מפוסט לפוסט התמלאתי ביותר ויותר הערכה כלפי האדם הזה.

 

מגיל צעיר לימדו אותי אמצעי התקשורת השונים שפדופיליה היא דבר רע.

כמה סיפורים שמעתי על ילדים וילדות שתמימותם נוצלה ולא תושב אליהם לעולם,

על ידי בעלי סמכות כמו כמרים, רבנים ומורים, על ידי הוריהם שלהם, על ידי זרים מוחלטים..

 

אף אחד לא באמת הסביר באותה נשימה שגם אנשים שהם לא פדופילים מסוגלים לפגוע כך בבני אדם,

ובוודאי שלא הסביר שלא כל הפדופילים הם חיות אדם כמו אלו ששמעתי עליהם אצל דוקטור פיל ואופרה.

 

סוקרטס פתח בלוג.

הוא חשף את נפשו וחייו בפני מאות אנשים זרים.

הוא סיפר בגילוי לב כיצד גילה שהוא נמשך לילדים,

כיצד הוא מרגיש כלפיהם וכלפי עצמו וכיצד הוא מתמודד עם זה.

 

הוא סיפר שהוא פדופיל,

מילה שרבים מבלבלים אותה עם הגדרה קצת אחרת.

 

עברייני מין.

 

 

לא כל עברייני המין הם פדופילים, ולא כל הפדופילים הם עברייני מין.

 

כמובן שכשהוא פתח בלוג שכזה הוא היה מודע להשלכות, ולתת ביקורת זה תמיד בסדר (בצורה הנכונה).

אבל אחרי שקראתי כלכך הרבה מהדברים שכתב קשה לי להבין איך יש ביניכם שעוד רואים בו מפלצת חסרת מעצורים.

הוא העביר שנים בתור מדריך בתנועת נוער, היה קצין בצה"ל, ואם זה לא מספיק,

הוא היה אחראי מספיק לפנות לטיפול ברגע שהבין שמשהו לא בסדר.

 

 

 

ועכשיו לאלה מכם שחושבים שהעובדה שהוא הפסיק עם הסירוס הכימי היא מצמררת..

 

כמה מכם מעולם לא נכנעתם לפיתוי, מיני, אי פעם בחייכם?

כמה גברים ונשים נשואים יכולים להעיד שמעולם לא התעניינו בנשים אחרות ואף בגדו בנשותיהם?

כמה גברים יכולים להעיד שמעולם לא התפתו ללכת לזונה למרות הסיכונים הידועים שבכך?

כמה נשים יכולות להעיד שלא שכבו עם גבר בגלל שידעו שלמחרת יקראו להן שרמוטות?

 

כמה מכם אי פעם ויתרתם על הסיפוק שבשבירת החוקים והמוסכמות, ולו רק מדי פעם?

האם יש לכם מושג כמה כוח ותעצומות נפש נדרשים על מנת לדחות סיפוקים מהסוג הזה?

 

חלקכם יגידו, "נכון, ובדיוק בגלל זה הוא עתיד להתפוצץ יום אחד".

אבל אני אומרת שאתם טועים.

 

בדיוק כמו שיש אנשים שמתפוצצים ואונסים או רוצחים או שודדים (וכו וכו), יש גם אנשים שלא.

 

 

 

תכניסו את זה טוב לראש שלכם-

פדופיליה היא נטייה מינית בדיוק כמו הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות, ביסקסואליות,

הבופיליה (משיכה לבני נוער, לצערי לא מצאתי לינק להסבר מפורט), ועוד.

 

 

וכמו שכתבתי קודם-

 

לא כל עבריין מין הוא פדופיל, ולא כל פדופיל הוא עבריין מין.

 

 

 

אולי כדאי שנשאל את עצמנו,

האם אנחנו באמת רוצים לחיות בחברה שבה כל אדם ששונה מאיתנו מואשם כפושע,

כפי שבעבר הואשמו נשים בעלות דעת בכישוף, ומדענים בכפירה בדת?

 

 

 

 

מאוכזבת קצת מהחברה שבה אני חיה.

 

ג'ו.

נכתב על ידי Just Roni , 5/9/2014 23:00   בקטגוריות ביקורת  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



14,706
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJust Roni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Just Roni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)