This Is Who I Am Now

נמאס לי מחארטות.

ונמאס לי מפחדנים.

אולי אני נאיבית אבל פאק, אני אלחם עד שארית כוחותיי עבור הדברים שאני מאמינה בהם.

ואלה מכם שלא.. אל תבואו אליי בטענות כל עוד אתם יושבים בצד וממשיכים לפחד או לחיות בחוסר אמונה.

אני אוהבת את המדינה הזו.

אני מאמינה בה בכל ליבי כביתו של העם היהודי וביתם של ערביי ישראל והשטחים.

אבל לא אשב מנגד ואצפה כשסטודנט באוניברסיטה ישראלית, מוסד ממלכתי ממומן מכספי משלמי המיסים,

סטודנט למקצוע הסיעוד שהוא חלק מענף הלימוד הטהור והאנושי ביותר- הרפואה,

מפרסם (אפילו אם זה בפייסבוק ה"אישי" שלו) תכנים הקוראים למדינת ישראל "רוצחת" ו"מדינת אפרטהייד".

שיקראו לי גזענית.

שיקראו לי חסרת טאקט ומחרחרת ריב!

במקצוע הזה אין מקום ללקיחת צדדים.

אין בזה כבוד, והבחלט שאין בזה שמץ של אתיקה.

ושאקולל אם לא אעשה כל שביכולתי כדי שזה יפסק.

ג'ואי.

*אני מבקשת להימנע מתגובות פוליטיות על הפוסט הזה, זו ממש לא המטרה. הפואנטה פה היא בעיקר האתיקה המקצועית.