אחרי משמרת ערב זוועתית במסעדה תחת אחמ"ש שאני לא מצליחה להבין מה הסיבה שלו להיטפל אליי,
הגעתי הביתה, למיטה, לשעות שינה ספורות לפני שאצטרך להגיע שוב למסעדה למשמרת בוקר.
הייתי על סף דמעות מהתסכול שסחבתי מהמשמרת, וקיוויתי שזה לא ישתקף בחלומות שלי.
אני זוכרת את המחשבה הזו מרחפת בראש שלי לפני שהנחתי אותו על הכרית.. "רק שלא יבוא לי בחלום".
אני נוטה לשקף רגשות שליליים בחלומות שליליים יותר.
חלמתי על רן.
רן, האקס שבגד בי ושיקר לי ודחה אותי לא פעם ולא פעמיים אחרי שהוליך אותי שולל.
האקס שבמשך שלוש שנים, לפני שהכל התפרק, היה החבר הכי טוב שלי ומקום המפלט היחיד שלי בעולם.
בחלום, כל הכעס שיש לי כלפיו היום.. לא היה.
כשהתעוררתי זכרתי רק את החיבוק שלו, והתחלתי לבכות בגעגועים.
התלבטתי אם לשלוח הודעה, אבל ידעתי שזה לא רעיון טוב.
בטח לא אחרי השיחה האחרונה שלנו לפני כמה חודשים, כשהוא כעס עליי שבגלל שאנחנו עוד מדברים אין לו חברה.
(הוא יודע שתמיד תהיה לי חולשה אליו, לכן לא הבנתי למה הוא כועס).
המשמרת היום היתה הרבה יותר נעימה וזורמת וזה איכשהו הרגיע אותי קצת,
התחלתי לחשוב על הדברים ופתאום קלטתי את התאריך. 28/9. בעוד יומיים יש לו יום הולדת.
החלטתי כן לכתוב הודעה, וביליתי כמה שעות טובות בחצי-מחשבה על הניסוח בזמן שהתארגנתי לשינה.
לילה טוב,
רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni
