אף פעם לא הבנתי את הזוגות האלה שמתחתנים נורא מוקדם וכששואלים אותם למה הם אומרים, "כשיודעים אז יודעים".
אבל.. מהרגע שניקי שכב אצלי במיטה בבית של ההורים, שנינו ידענו.
אין ספק שצפויים לנו קשיים בהמשך הדרך..
הוא בן 28 ועדיין נשארה לו שנה בשירות סדיר, עוד אין לו תעודת בגרות וגם לא רישיון,
ואם כל זה לא מספיק, הוא חייב לשלוח אלפיים שקל כל חודש לאקסית שלו אם הוא רוצה להמשיך לראות את הילדות.
הוא שקל להפסיק את התשלומים, ואני לא הסכמתי. על משפחה, לא משנה כמה בטעות היא נוצרה, לא מוותרים.
לי יש עוד שנתיים וחצי לסיום התואר, שבהן אני עובדת בחצי משרה ובקושי מרוויחה מספיק כדי לכסות על ההוצאות שלי.
דיברנו על האפשרות שהוא יעבור לגור כאן.
הוא נמצא בסטטוס של חייל בודד לכן הצבא מוכן לשלם את עלות הדירה פלוס חשבונות.
זה מוקדם נורא, כולם אומרים לי. אבל קשה לי להקשיב.
בפעם הראשונה בחיים שלי יש מישהו שמוכן להפוך עולמות בשבילי,
מישהו שרוצה לבלות את כל הזמן שלו איתי ולא מרגיש שזה יותר מדי ביחד,
מישהו שנמצא שם בשבילי תמיד לטוב ולרע, שמקבל אותי עם כל העכבות והפחדים.
חלקתי איתו את הפחד שלי בנוגע למעבר הזה.
הבחור האחרון שגרתי איתו.. עברנו לגור יחד אחרי שנתיים של קשר, והשנה השלישית היתה האחרונה.
משך כמה חודשים הוא לא עבד, ובילה את רוב זמנו מול המחשב בזמן שאני עבדתי במשרה מלאה ועשיתי הכל בבית.
פחדתי להגיד משהו כדי חס וחלילה לא לפתוח ריב או לגרום לו להרגיש שאני יורדת עליו.
אחרי כמה חודשים הגענו למצב ששנינו נאלצנו לקחת הלוואות מהבנק, מצב שבשבילי נפתר רק בסוף 2015 ורק בזכות ההורים,
והמקרר המשיך להתמלא מעצמו, והבית המשיך להתנקות מעצמו, והכביסה המשיכה להתקפל מעצמה.
והפחד שלי המשיך.. רק לא לפגוע באגו שלו, רק לו לגרום לו להרגיש שאני לא מספיק טובה.
ובסוף, נאלצתי לחזור לגור עם ההורים עוד לפני גמר החוזה, רק כדי שאוכל לקבל עבודה בשכר טוב יותר ולהמשיך לשלם.
בזמן שהייתי שם, הוא הכניס מישהי אחרת למיטה שלנו.
בזמן שהייתי שם הוא גם נתן לאמא שלו, ששנאה אותי, לארוז בשבילי את הדברים שלי שהיו בדירה. חלק גדול מהם היא תרמה ללא רשותי.
וניקי, חלק איתי את הפחדים שלו.
האקסיות שבגדו, האקסית עם הילדות שבגדה בו עם החבר הכי טוב וזרקה אותו מהבית,
העובדה שהוא "יודע" שיום אחד נרצה להקים משפחה משלנו ואני אצפה ממנו לזנוח את הבנות המדהימות שלו..
אז, אולי זה עדיין מוקדם.
אולי יש לנו עוד הרבה מה להוכיח אחד לשני לפני שנסמוך מספיק בשביל לעשות את הצעד הזה.
ומצד שני, עצם זה שאנחנו מסוגלים להיחשף בצורה כזו אחד מול השני, רק מוכיח לי שאני עושה את הבחירה הכי נכונה שעשיתי עד היום.
הסכמנו שנחכה, חודש חודשיים לפחות, עד שהדברים יתבררו יותר.
הוא בקרוב יוצר להשלמת 12 שנות לימוד וכבר עכשיו מתחיל בצעדים לקראת לימודי נהיגה.
הסכמנו גם שלפני שזה יקרה, אנחנו צריכים לשבת עם המשפחה שלי ולספר להם על הילדות, ושנחכה עם זה כמה שאפשר.
הסברתי שאני רוצה שיכירו אותו טוב יותר, שיראו בו את הדברים שאני רואה בו, לפני שנספר דבר כזה.
אני אולי לא רואה את זה כדיל ברייקר, אבל יכול להיות שהם כן יראו את זה ככה ואני מתכוונת לעשות הכל כדי להימנע מזה.
ההורים אמנם לא מחליטים לי עם מי להיות, אבל אין סיכוי שאתעלם מהמחשבות והרגשות שלהם בנושא הזה. family comes first.
הבטחתי שאבדוק היום לגבי חדרים פנויים לזוגות במעונות למקרה שצריך להירשם מראש או משהו.
שכחתי מזה.
(והסקס? הפך ממדהים למטורף וחסר מעצורים).
רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni