זמן קצר לאחר ההפלה חזרתי לגור אצל הוריי למשך חופשת הקיץ ולעבוד באזור.
היתה מנהלת חינוך באחד הקיבוצים שהבת שלה למדה אצלי בגן לפני כמה שנים,
לפני שהפכה למנהלת החינוך ומעט לפני שהתחלתי את התואר.
היא זכרה אותי.
היא השיגה את מספר הטלפון שלי וחיזרה אחריי עד שהסכמתי לבוא לעבוד.
בהתחלה הסכמנו על שכר 28 לשעה, ואיכשהו זה הועלה ל32 (לא התמקחתי).
נחמד לעבוד בעבודה שבה מרוצים ממך ומעריכים את המאמצים והכישורים שלך.
ניהלתי קייטנה לילדים בכיתות א'-ד' יחד עם מדריך נוסף,
וביום שישי האחרון חגגנו מסיבת סיום.
קיבלתי ברכות, מתנות, חיבוקים, תודות..
זה היה פשוט נפלא.
זמן קצר לאחר ההפלה נפל לי האסימון על סבסטיאן.
ישבתי עם עצמי וחשבתי על כל התכונות שהספקתי להכיר בו,
ופתאום הבנתי שלא הכרתי ולו תכונה אחת שלילית.
מעבר לזה, הבנתי שהתכונות החיוביות שבו כל כך טובות,
שאני רוצה להשאיר את האדם הזה קרוב אליי ככל האפשר.
הוא הדהים אותי בכל תחום אפשרי..
ברצינות שלו בעבודה, בכוח הרצון שלו, בכמה שהוא מחושב עם כסף ועם בני אדם,
בשקט הפנימי שלו שמפעפע לתוך כל מי שנמצא סביבו, באיך שהוא לא נותן לעבר הקשה להכניע אותו,
בצניעות הכל כך אמיתית שלו, ברצון הבלתי פוסק לספק אותי במיטה..
לא האמנתי שאחרי תקופה קצרה כל כך מאז הפרידה מניקי אוכל בכלל לחשוב על מערכת יחסים..
הוא יצא עם מישהי.
באותה תקופה דיברתי עם אחותו, כי היא רצתה ייעוץ לגבי בדיקות וטיפולי פוריות.
בשלב הזה כבר הבהרתי לו, שלמרות שמה שיש לנו זה לא לא מספיק, אני פשוט רוצה יותר. אני רוצה אותו לעצמי.
הוא לא כל כך ידע מה לעשות.
הוא סיפר לי על הבחורה השניה (נקרא לה מיטל), אמר שיצאו כמה פעמים וגם שכבו פעם אחת,
אמר שהוא מרגיש שאין ביניהם כימיה אבל הוא לא בטוח אם לא תתפתח בהמשך כזו..
זה קרע אותי מבפנים, ויום אחד דיברתי על זה עם אחותו.
היא עודדה אותי וכעסה על אחיה שהוא יוצא עם שתי בנות בו זמנית ו"משחק" בהן ככה.
היא אמרה שתדבר איתו, ולפני שהיא בכלל הספיקה,
סבסטיאן התקשר אליי ואמר שהוא חתך איתה.
"תכננתי לשמור את זה כהפתעה ליום שישי כשניפגש, אבל היית כל כך עצובה.."
הוא עדיין לא היה בטוח שהוא רוצה מערכת יחסים.
מערכות היחסים שהיו לו בעבר לימדו אותו שבנות הן ילדות קטנות שאסור לסמוך עליהן,
ותפקידי היה להוכיח לו שזה לא תמיד נכון. שזה לא נכון לגביי.
לא היתה לי שום בעיה עם התפקיד הזה.
סבסטיאן הוא לא מהגברים השבורים שאין להם יותר אמון בבנות,
אלא גבר מלא אמון שרק מחפש את הבחורה הנכונה לסמוך עליה ולהתמסר אליה.
הוא מצא אותה.
מאז שאנחנו יחד, כמעט בכל יום הוא אומר לי תודה על כמה שאני אוהבת.
הוא עושה דברים בשבילי רק כדי לראות אותי מחייכת,
הוא מגיע אליי לדרום פעם בשבועיים ולפעמים אפילו פעם בשבוע,
למרות שזו נסיעה של שעה וחצי אחרי יום שלם שהוא מבלה על הכביש במשאית.
ואני?
אף פעם לא ראיתי מישהו מסתכל עליי ככה,
ואף פעם לא הסתכלתי על אף אחד כמו שאני מסתכלת עליו.
אחרי ניקי,
הדבר שהכי היה חשוב לי הוא להרחיק ממני אנשים עצבניים ומתוסכלים.
כאלה שתמיד נמצאים באיזה משהו, ותמיד אומרים "יהיה טוב" כששואלים אותם מה שלומם.
אף פעם לא הכל טוב, אף פעם לא שמח להם.
וסבסטיאן.. אולי קשה להגיד שהוא אדם שמח, אבל הוא לא אדם עצוב, או כעוס,
והוא שמח כשהוא איתי.
רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni