"אני מכירה אותם. אני יודעת שאני מכירה אותם!"
אבא ושני ילדיו שנראים בערך בגילי, בניהם הפרש גילאים קטן. התיישבו לאכול
בחדר אוכל במלון בו עבדתי.
הייתי מלצרית, פיניתי להם את השולחן, 3 צלחות גדולות, חצי מלאות, ועוד
6, 7 צלחות קטנות. כמות ממוצעת של צלחות
על שולחנו של ישראלי מצוי בארוחת בופה.
האבא טפח על הכרס הגאה שלו, שוב, כיאה לישראלי מצוי, הצביע עליי ואמר
לבנים שלו "תראו איזו מלצרית חמודה, אולי תתחילו אתה?!", חייכתי, כבר
התרגלתי לשטויות של האורחים.
רק שהפעם הרגשתי שאולי אני מכירה את הבנים שמולי, שני בחורים צעירים,
יפים, שנזהרו מאוד מלהסתכל לי בעיניים. שאלתי אם יכול להיות שאנחנו מכירים. הם
שתקו, חייכו והסיטו מבט. האבא הביא צ'פחה מצלצלת לכרס ושאל אם נשאר עוד מהפאי
פקאן.
בצהריים ראיתי אותם מרחוק, הפעם ידעתי שאני מכירה אותם. לא הצלחתי
להיזכר מאיפה. ניגשתי אליהם, בדרך אגב להגיד שלום. הפעם נעצתי מבטים בכוונה וראיתי
שהם נחושים לא להפגיש בין המבטים.
ושוב, כיאה לישראלי עם כרס גאה, ששילם על פנסיון מלא, לא פסח האבא על
ארוחת הערב במלון. ואני, כמובן, הייתי שם. הפעם הוא שאל אותי אם אני מכירה מקום בעיר
בו אפשר לקחת את הבחורים לבלות ולהכיר בנות יפות... אמרתי לו שלא נראה לי שיש להם
בעיה להכיר בנות.
ואז זה הכה בי (ולא רק המרפק של המלצר עם המגש שבדיוק עבר!) אני יודעת
מאיפה אני מכירה אותם.
באותה התקופה בערבי שישי הייתי יוצאת עם חברה שבדיוק יצאה מהארון
למועדון של לסביות והומואים. משם אני מכירה אותם, שני האחים מהחדר אוכל – הם רקדו
שם במועדון על הדלפק, כמה פעמים.
איך שהאבא קם לקחת קיסם, לחשתי לבנים שאני יודעת מאיפה אנחנו מכירים. חייכתי
חיוך של שמירת סודיות. הם נאנחו בהקלה והישירו אליי סופ סופ מבט. הם חייכו והודו
לי. "אבל אחלה אבא יש לכם" אמרתי והמשכתי למטבח.
כעבור כמה חודשים, עבדתי בבית מלון אחר, הוא ישב שם עם המנכ"ל.
קיסם נעוץ בין שיניו והיד מונחת פרושה, קלה כנוצה, על הכרס הגאה. הפעם הוא היה
לבוש מדים של שוטר. לפי הפלאפלים שעל
כתפיו ניכר שהיה בדרגה בכירה. הוא זכר אותי ונופף לי לשלום, ניגשתי אליו, הוא שלף
את הקיסם מפיו בתנועה חדה, הגיש לי את הפלאפון ואמר לי "היום סילבסטר, תזמיני
את אבי לדייט!" הסתכלתי במסך שספר לי שניות. הוא כבר חייג, עוד כשהייתי בדרך
אליו.
דיברתי עם אבי, היי ביי. נבוכה. בירכתי את הכרס הגאה לשלום והלכתי
לשטוף צלחות.
אף פעם לא הפסקתי לחשוב עליהם, תהיתי אם אי פעם הבנים יעמדו מול האבא,
מול השוטר, מול הכרס הגאה ויספרו לו ששני הבנים שלו הומואים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Tchellet