ONE DAY, I WILL FIND WHAT I NEED.

זה היה יום שונה.

הלכתי לבית ספר, כולי מאושרת.

הכל היה רע, רבתי עם כולם.

ושחזרתי הביתה, כעסתי.

וניסיתי לדבר ואף אחד לא להקשיב.

וששאלתי אם הוא יכול לבוא, הוא אמר שהוא עסוק.

אז התקשרתי לדני.

הוא אמר שהוא בדיוק צריך ללכת לעזור לאבא שלו.

אז וויתרתי, אבל הוא הפתיע אותי והגיע.

וזה הצחיק אותי, כי החבר שלי לא יכול להיות שם, והוא כן?

זה טיפשי, ומטומטם.

אתה אמור להיות שם, לא דני

והוא ניחם אותי, ונתן לי כתף להישען עלייה.

הוא הרים אותי מהמיטה שלי, שכמעט שקעתי בה,

הוא לקח אותי לקניון. הוא קנה לי גלידה וגרם לי לחייך.

ואני מודה לו על זה כל כך.

אחריי זה, הוא ליווה אותי הביתה.

אז אני חייבת להגיד, שראיתי את זה בא

ראיתי את הבגידה עולה לי בעיניים. ידעתי שזה יבוא.

הוא חיבק אותי חזק, הרגשתי את החום גוף שלו עוטף אותי.

הוא התקרב אליי, הרגשתי את הנשימות שלו על הפרצוף שלי...

והתנשקנו.

נשיקה מלאת תשוקה... נשיקה סוחפת.

הרגשתי רע. יש לי חבר, ולו יש חברה.

אבל נהנתי. נהנתי מהמגע של השפתיים המדהימות שלו...

לא יכולתי להפסיק... רציתי, אבל זה כאילו הגוף שלי קפא. והמוח שלי לא מצליח להעביר פקודות...

אז נשארנו ככה.

ואז, סופסוף התנתקנו אחד מהשני, אבל הוא נשאר קרוב

"לא היינו צריכים לעשות את זה..." אמרתי לו. הוא הסתכל לי על השפתיים והעביר את המבט לעיניים שלי. "אני אוהב אותך, יש לי רגשות אלייך"

היה אסור לי לעשות את זה, אבל נישקתי אותו שוב.

והפעם הוא גם נישק לי את הצוואר... הוא ממש מצץ אותו

"אני מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין, " הוא לחש והמשיך... הוא נישק אותי בתשוקה עזה.

הייתי צריכה להיכנס לבית, אז נפרדנו לשלום.

ועכשיו אני קצת שונאת את עצמי, כי יש לי רגשות לדני

והאמת שתמיד היה לי...

מהרגע ששיחקנו אמת או חובה בכיתה ו', והוא נתן לי נשיקה.

ותמיד היינו קרובים אחד לשנייה.

ואז עשינו טעויות, והכל נגמר

אז עכשיו אנחנו הייינו קצת לבד

ועשינו עוד טעות

ואני מרגישה קצת זולה, אבל אני מרגישה אלייו משהו... הוא שיגע אותי עם הנשיקה הזאת.

אז עכשיו, איך אני יכולה להיפרד מהחבר בלי לפגוע בו?