מי? אני?!

מרגישים כבר את ניצני הסתיו בפתח.

דרך החלון נושבת בריזה קרירה ונעימה. 

משהו שנדיר בקיץ.

ולמרות שטכנית אנחנו עדיין בחודש אוגוסט, מרגישים בשינוי.

פתאום קולות הילדים חזרו להישמע מבעד לחלון חדרי.

ואני לא יכולתי להתאפק שלא לקנות יומן חדש דנדש, כראוי לפתיחת שנה חדשה

גם, אם אני כבר לא אלך יותר לבית הספר...

היה הזוי לא לקנות ציוד חדש, עטים קלסרים דפדפות...

אולי אם יתמזל מזלי... בעוד חודש, חודש וחצי זו תהיה אני.

שתתחיל את שנה א'.

במכללה כעתודאית.

מה שמזכיר לי, אני צריכה להתקשר לבחור ההוא שהביאו לי את המספר שלו מהמערך התקציבי...

לברר אם הוא יכול לעזור לי להתקבל.