מי? אני?!

לעיתים עולה במוחי הרעיון לעזוב את הארץ.

שוב ושוב הוא חוזר ונישנה.

ואז אני נזכרת שאני עוד שניה הולכת לחתום על להישאר בארץ ל9 שנים הקרובות.

כמובן שיש פלוסים... לדוגמא התואר שיהיה לי בעוד 3 שנים.

הניסיון, העבודה, קורות החיים, הקצונה.

אבל את הילדים שלי, אני לא בטוחה שארצה לגדל כאן.

בטח ובטח לא עם איך שהמדינה שלנו נראית כרגע ><

ומצד שני... אני לא רוצה שיהיו לי ילדים רק בגיל 30!!!

אני עדיין ילדה, מה בעצם אני מבינה?

תכף בת 19.

אמא שלי בגיל הזה כבר ילדה אותי, ותראו לאן זה הוביל אותה...

אין לה מקצוע ביד, גם לא תואר... היא רוצה חיים אחרים בשבילי.

לעבור מההורים זו אפשרות אבל זה לא פרקטי... 

שכן חבר שלי עוזב את הארץ עוד שנתיים ואז מה?

מה גם שאם ניפרד... 

עדיף להישאר אצל ההורים.