מי? אני?!

אני הולכת לשים את המזוודה בתא המטען האוטובוס 

ורואה אמא טרייה עם תינוק בן 3 שבועות מסתבכת עם העגלה

עזבו את זה שהיא לא מחזיקה לו את הראש...

אני באה בדיוק להציע לה עזרה כשהתינוק מתהפך בגלל האחיזה לא נכונה

ברפלקס של פחות משניה אני אוחזת את הפעוט המסכן בזרועותיי

כל כך קל, כל כך קטן, כל כך שברירי

מחכה שאמא שלו תכניס את העגלה, בינתיים אני מתפעלת מכמה שהוא קטנטן

גם אני רוצה כזה... מסכן, לא מגיעה לו אמא כזו, שלא יודעת אפילו איך להחזיק אותו נכון.

האם מודה לי, קוראת לזה נס

ואז אומרת את המשפט ששבר לי את הלב

"אני עוד לא רגילה לטפל בו"

כאילו, איך אפשר?!?!