כששמעתי אותו בוכה ואומר לי שכבר אין לו אף אחד, לא ידעתי איך אני יכולה לעזוב אותו ככה. איך בכלל חשבתי שאני יכולה לעזוב אותו הרי אני כל כך אוהבת אותו? 
ולרגע שדיברנו וניגבנו את הדמעות הכל היה טוב, הכל תמיד טוב כשאנחנו ביחד ומדברים. אבל זה ככה רק לעיתים רחוקות, אני יודעת שאי אפשר לברוח ממה שהחיים שלו מביאים לנו, ואם לרגע אני חושבת שיהיה טוב, אני יודעת שזה לא יהיה. אני לא אשרוד ככה בכלל.

אם זה לא היה אתמול אז יהיה אח"כ, פשוט אז יהיה כואב יותר.