הייתי רוצה לקחת חלק במשהו. כרגע אני מרגישה אבודה וקצת תלושה ממשהו. הייתי רוצה להיות חלק מכל כך הרבה דברים מקסימים שיש לי בראש, הייתי רוצה משפחה מקסימה ומעגל חברים יותר מאוחד, הייתי רוצה להרגיש חלק ממשהו תמיד.

עוד קצת מתחילה שנת הלימודים האחרונה שציפיתי לה בקוצר רוח רק בגלל שהייתי רוצה שהיא תסתיים כמה שיותר מהר, והנה רגע קטן לפני אני מתה מפחד. אני מלאה בפחדים, חששות, דאגות שזהו, רק קצת זה נגמר ושצריך לעבור למסגרת חדשה, לאנשים חדשים, לחיים חדשים לבד, עצמאית יותר ובוגרת.

אני מתה מפחד ובכל זאת בימים האחרונים הראש שלי מוצף במחשבות, במידע, ברצונות של איך הייתי רוצה את החיים, לאן הייתי רוצה לנווט אותם, עם מי, איך.
אני מלאה בחישובים פיננסים ומחשבות על משכנתא והלוואות ומינוסים בבנק, בשאלה אם לקנות דירה או לבנות בית, ולא בזה אני אמורה להתמקד כרגע. אני כנראה חושבת שברגע שאצא מכאן הכל יסתדר לי, שאולי אם התוכנית שלי תעבוד אני אוכל להתקדם קצת יותר, לכן הכל מפורט בראש. פרט בפרט, מה איך, מתי, איפה, מי. הכל. 

אני מתה מפחד בגלל הכל, אני רוצה כל כך הרבה ואני פוחדת שאקבל מעט, שאאבד דברים בדרך, שאאבד אותו בדרך, ומה אני אעשה בלעדיו?