• זה משעשע אותי ששירים עצובים מעלים בי חיוכים מנחמים.
  -


• כבר שבועיים אמא שלי לא מדברת איתי, וזה כבר לא כואב ואפילו אין שום חסר, רק צביטה קטנטנה כי אני לא מתגעגעת.
  


• מנגד, היחסים שלי ושל אבא שלי מופלאים. הוא באמת אדם מקסים, ועכשיו זה גורם לי להרגיש רע שפגעתי בו כל הזמן.
• -


• אני לא יודעת אם אני מדמיינת או לא, אבל יש הרגשת ריחוק בינינו. כאילו התקרבנו ואהבנו רק יומיים לפניי, ועכשיו התרחקנו קצת.
  -


• יש בי חלק שממש שונא את עצמי על זה שפגעתי בבחור שלי וזה יושב לי על הלב ולא משחרר. זה מכתים את הלב קצת.
  -


• אני רוצה להעלם קצת. קצת מטאפורית והרבה לא.

לפעמים אני תוהה מדוע לא מגיע לי להיות מאושרת, למה דווקא כשאני רוצה שמישהו יעשה לי טוב אז הכל מתהפך נגדי?

היום פחדתי שאני אאבד אותו, והיה לי קשה לדמיין את החיים בלעדיו.

אם תקרא את זה אי פעם, תדע שאני באמת אוהבת אותך. ואולי נמאס לך לשמוע את זה, אבל תדע שאני מתכוונת לכל מילה.