לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  לילית'

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Y#1


הלילה חלמתי שבאמצע יום רגיל נשמעת דפיקה בדלת ואתה מופיע שם, לבוש בחולצת הארגנטינה הכחולה ועם זר פרחים קטן וצנוע בידיים.
נראתה לחוץ מאוד וקצת גימגמת. אני עצמי הייתי קצת מופתעת וקצת ידעתי שזה יקרה.
אתה נישקת אותי על השפתיים נשיקה קלילה, התחבקנו במבוכה והסתכלתי עלייך. נראת לי כל כך גבוה, וכל כל בוגר, כמעט לא רציתי שתלך.
החברה שהייתה אצלי קצת התנגדה לזה שנדבר, אבל לדבר היה משהו שהיינו צריכים לעשות כל הזמן הזה לכן אמרתי לך שתחכה לי למטה כדי שנוכל לדבר בפרטיות.
ניכנסתי הביתה והתחלתי לחפש מה ללבוש. כשהתחלתי להתעקב על הנעליים, פתאום הוצפתי פחד שפתאום תתחרט וכשארד,
כבר
לא
תהיה
שם.



אם אתה בא, תבוא עד הסוף. אם לא, אז לך. הבילבול שלך קצת פוגע בשנינו. 
נכתב על ידי לילית' , 5/11/2012 06:22   בקטגוריות איה, כואב, החלטיות, חלומות, סאבטקסט, אהבות נצחיות, שברים, החלטות משנות חיים  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נאיביות שמסרבת למות


החלק הגדול בי מסרב להאמין שאהבה כזאת יכולה בכלל למות אם היא אפילו לא הייתה בתהליכי גסיסה,
אני מפחדת להבין כי זהו ושזה לא יחזור יותר, כי כשנגמר זה נגמר לתמיד וכי אני מתגעגעת לאדם שבכלל לא קיים,
אך למרות כל זאת, המכונית שראיתי היום ברחוב עצרה לי את הלב, והתקווה שאולי תחזור עוד נשארה.

Everytime I close my eyes
It's like a dark paradise
No one compares to you
I'm scared that you won't be waiting on the other side
Everytime I close my eyes
It's like a dark paradise
No one compares to you

But that there's no you, except in my dreams tonight

http://www.youtube.com/watch?v=-NQCLnQKcLI
נכתב על ידי לילית' , 2/11/2012 16:41   בקטגוריות אהבות נצחיות, איה, כואב, שברים, טמטמת נעורים, סאונדטראק לחיים, י'  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



We are all shattered






ישבתי בחוץ וקרעתי כל תמונה, כל כרטיס אוטובוס וכרטיס לסרט ששמרתי לפיסות קטנטנות של כלום, ממש לגודל החתיכות שנשארו מהלב שלי.

רגע לפני, כשהתבוננתי בתמונות קשה היה להתעלם משני הפרצופים המחייכים ומהעיינים המלאות באהבה. הדמויות ניראו לי זרות ולא מוכרות, שהביעו אושר שפעם היה שלי. אלו הם שני ילדים שלא יודעים עד כמה אהבה היא חלקלקה, עד כמה רגשות הם שבירים ועד כמה לב יכול לכאוב, הם ניצבו על הר כשכל העולם היה שלהם, פרוס לרגליהם, אלא שנידחפו הם שניהם למרגלות. כי פה כבר אין עתיד, ואין עולם, ואין הבטחות שפתאום הובטחו לשווא. נשארה רק תהום ענקית במקום בו פעם שכן הלב והמון כאב מסביב.
פעם הם היו צועדים יחדיו, וכרגע כל אחד מהם צריך לקום על הרגליים ולהמשיך ללכת לבד בעולם שפתאום מרגיש זר ולא מוכר. 

 
נכתב על ידי לילית' , 31/10/2012 10:31   בקטגוריות איה, כואב, אהבות נצחיות, י', טמטמת נעורים, שברים, החלטות משנות חיים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
10,216
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללילית' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לילית' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)