גני גנים

כינוי: לילית'

בת: 29

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

אינדי

פוץ פואטי

שקט

קטעים בקטגוריה: ׳©׳׳׳•׳× ׳§׳™׳•׳׳™׳•׳×. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פאסיב אגרסיב

אתה מדבר איתי בפאסיב אגרסיב מעצבן, הולך צעד אחורה ואז שתיים קדימה, לוקח רוורס ואז דופק גז ומאיץ ומאיט, מאיץ ומאיט בלי הפסקה. זה מחרפן אותי מספיק בשביל לרצות לבעוט בדברים ולהעיף אותך קיבינימט ואז למשוך אותך אליי ולנשק אותך.
כשאמרתי לך שאני מפענחת אותך הנחת שאני מתכוונת למה אתה מרגיש אליי; אז "מרגיש" אתה בטוח כלום, "חושב" אולי אבל עכשיו כנראה שכבר לא.
בפועל התכוונתי לזה שאני בכלל לא מבינה מה הקטע שלך. השתגעתי עלייך עוד מהשנייה הראשונה שדיברנו ולמען האמת הצחיק אותי הרעיון שאתה האקס של בת הדודה של האקס המיתולוגי שלי. הרגשתי שאני מכירה אותך כל כך הרבה זמן למרות שלא הכרתי אותך בכלל והייתה לי תחושת בטן כזו טובה לגבייך שבשנייה שנעלמת לשבוע בלי להגיד מילה רציתי לדקור אותך ואת עצמי על זה שטעיתי. אבל אז חזרת. חזרת ונסעת אליי בלי קשר לזה שאתה קם מוקדם למחרת, והאמת שאני אפילו חושבת שנהנת כי נשארת הרבה יותר מעבר למה שציפיתי, אבל למרות הכל אני עדיין לא מבינה אותך.
אתה מת על הפאסיב אגרסיב הזה, אתה מת על ליצור אצלי ציפייה ולקשט הכל בלבבות יפים ואז בדקה התשעים פשוט להעלם ולא להופיע ולמחרת לשלוח כמה נשיקות על הבוקר שיפצו על זה. אני לא קונה את זה יותר. אני לא יכולה לקנות את זה יותר כי זה מוריד ממני כל כך.
הופתעת שבגיל 21 אני יותר בוגרת ממה שציפית אז סופרייז סופרייז תתפלא לדעת שבגיל 27 שלך אתה הרבה יותר טיפש ממני, כי לי נמאס מהמשחקים האלה של החתול והעכבר וזיגזוגים האלה אחורה וקדימה, אבל אתה מדבר בפאסיב אגרסיב וזאת שפה כל כך שונה משלי.

נכתב על ידי לילית' , 25/11/2016 20:42 בקטגוריות אנשים חולפים, שאלות קיומיות
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

גשר של 3

זה אף פעם לא טוב.
היית אהבת חיי, האהבה הראשונה שלי וזאת שתמיד רציתי שתהיה גם האחרונה.
עברו 3 שנים ובדיעבד הרבה השתנה בין לבין, אבל אתה ואני נשארנו בדיוק אותו דבר רק קצת יותר משודרגים ומבינים.
הייתי בטוחה שזה סימן, שזה שחזרת לחיים שלי אחרי 3 שנים אומר משהו עלינו ועל הקשר שלנו.
צעד צעד התקרבנו, דיברנו, נפגשנו, צחקנו, נגענו אבל מבחינתך זהו, לא מעבר.
אתה אומר שאתה לא מסוגל להתאהב באף אחת יותר, שחסמת את עצמך ואת הרגשות שלך ושכל הדברים הקטנים שקרו בכמעט חודשיים האלו הם הפירות של המשפט "תעשה מה שמרגיש לך טוב" שאני אמרתי לך לפני שנישקת אותי בפעם הראשונה מאז הפעם האחרונה.
אני מרגישה שאולי לא הבנתי נכון את הדברים, שאולי טעיתי בהבנה שלי, ואחרי שפרסת בפניי את כל הקלפים על השולחן יכולתי להגיד לך שאני רוצה שנפסיק כי זה מאוד אגואיסטי מצידך לשמור אותי לעצמך בלי להרגיש אליי משהו ממשי ועמיד, אבל העקשנות שלי גוברת על זה. הנחתי ששנינו נמצאים במקום מאוד טוב עכשיו, יותר בוגר ויותר מכיל. חשפת בפניי את השדים הכי עמוקים ואני לא נרתעתי וברחתי, כי אני רוצה להשאר ולעזור.
אחרי שאמרת לי שאתה מפחד כי אני גורמת לך להרגיש כל מני דברים שלא הרגשת 3 שנים ושאתה לא יודע אם זה טוב או לא, רק רציתי לצעוק לך שאתה מטומטם ושמשהו שמרגיש כל כך טוב לא יכול להיות רע.
אז בנתיים אני נשארת, בנתיים שנינו מתגעגעים והכל ממשיך כרגיל, אבל אנחנו לא ביחד ואנחנו אפילו לא זוג, אנחנו כלום.
אני נשארת ואשאר עד השלב שבו זה יתחיל להכאיב, עד אז אני מקווה שתבין שאם לא שכחת אותי אחרי 3 שנים כנראה שזה אומר משהו.
זה אף פעם לא טוב.

נכתב על ידי לילית' , 10/5/2016 15:41 בקטגוריות אהבות נצחיות, רצונות גדולים, שאלות קיומיות, שברים
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת-שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה

שעתיים או פחות אחרי כניסת חצות ושימחת 2016 שרויה על כולנו. אני מרוחה על הקיר מתנשקת עם איזה ילד בן 19, משתכרת יותר ויותר מטעמו ומכל האלכוהול שזורם פה בשעות האלה של החשיכה.
13 שעות לאחר מכן, שבת נכנסה ואני יושבת בשולחן השבת ושרה "אשת חיל", מנותקת מכל הסחת דעת אפשרית. מדברים פה על פרשת השבוע ואני שואלת שאלות, מתעניינת ושרה כמו ילדה טובה את כל שירי השבת.

אני לא יודעת מי אני יותר. אין לי עם מי לדבר על זה.
אני חושבת שאני יודעת איך אני רוצה שעתיד שלי יראה, איפה אני אלמד ועם איזה סוג של בנאדם אני אתחתן, שיהיה לי בית בשומרון שיהיה מושתת על יראת שמים והרוחניות תמלא כל פרצה וכל חור, ולכל דבר קטן תהיה משמעות.
מצד שני, לא לכולם קל לקבל את זה. אפילו לי זה קשה לפעמים. אני אוהבת את החיים הרוחניים שלי, אבל קשה לי להתנתק מהעבר, מלהיות אותה הבחורה שמפלרטטת עם כל דבר שזז, מהזרימות והפתיחות שאני מכירה בעצמי.
אני לא פה ולא שם, אני לא חילונייה גמורה ולא דתייה. אני לא יודעת מי אני יותר, ואין לי אף אחד לדבר איתו על זה כי אף אחד לא יבין.

נכתב על ידי לילית' , 2/1/2016 19:49 בקטגוריות קצת ממני, שאלות קיומיות
4 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

דפים:

10,209

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללילית' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לילית' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה