putting my defenses up

אני חושבת שההתקפי האכילה האלה.. התקפי הבליסה האלה לא כלכך שונים מלקחת סרגל מספריים או סכין ולחתוך את הגוף שלי. זאת פגיעה עצמית, הרס עצמי .. משהו שאני יודעת שפוגע בי, משהו שאני יודעת שאני אתחרט עליו אבל עדיין הדחף לעשות את זה לפעמים מתגבר, מנצל את החולשה שלי. חייבת להפסיק עם זה, הדיכאון הנוראי שבא אחרי זה, החרטה, הצער והכאב הנפשי והפיזי. 

זה בא ברגעים האלה של ריקנות, של מחסור נפשי ושל דיכאון. ביום שאצליח בלי התקפים כאלה שבועיים שלמים אני אדע שניצחתי ואני עוד אנצח. והנה אתגר לעצמי להצליח בלי התקף אכילה כזה שבוע שלם. היום יום רביעי.. נראה מה יהיה רביעי הבא. אתם מאמינים בי?