מבריזה מחר מבצפר אז מרשה לעצמי להישאר ערה עד מאוחר. בעצם זה עומד לשחק לטובתי .. אני אעביר מחר את רוב הזמן בשינה עד הערב לארוחה המשפחתית וכך אמנע מלאכול , ובארוחה המשפחתית אשתדל לאכול מעט ככל האפשר.
חייבת לציין שנמאס לי מההשתקפות של הגוף השמן והמכוער שלי במראה. נמאס לי גם לראות את הפנים שלי. הייתי נוטה להצטלם הרבה יותר בפלאפון שלי והפסקתי - אני כבר בקושי עושה את זה. התחלתי לשנוא להתקלח. שונאת לראות את הגוף העירום שלי במראה, את כל הצמיגים והשומנים שהבגדים מסתירים .. נמאס לי גם מכל האנשים שאומרים שאני יפה. הם לא יודעים איך הגוף שלי באמת נראה.. אם לא יודעים מה מסתתר מתחת לבגדים האלה. ולכן הדעה שלהם לא רלוונטית, לא אמיתית . הם מושלים.
אני יודעת שלעולם לא אגיע לשלמות עם הגוף שלי, אבל אני לפחות רוצה להיות מרוצה מהמשקל שלי, להגיע לשלמות איתו. יש לי דרך לא קצרה, אבל אני פשוט חייבת להשיג את המטרה שלי.
אני מסתכלת על הבנות היפות האלו.. עם התווי פנים המושלמות, הגוף הקטן והיפה, השיער הגולש והחיוך הכובש, הרזון הטבעי והתמידי הזה, העור המושלם.. ואני תוהה לעצמי אם הייתי שמחה יותר אילולא הייתי נראית כמותן...