putting my defenses up

היום היה בסדר הצלחתי לצום עד הערב ואפילו עשיתי הליכה מהירה של 50 דק .. 

אבל אני חושבת שזאת הייתה אחת הארוחות המגעילות בחיי. עם כל ביס הרגשתי גועל עצמי, לא נהנתי בכלל. הרגשתי שמנה. בתוכי כל הזמן היה קול שאומר: "דיי , שמנה , תפסיקי, תשלטי בעצמך, מספיק.." ובכל זאת אכלתי את כל המנה שלי. אני מתחילה לשנוא לאכול. זה גורם לי להרגיש רע. אני שונאת אוכל. שונאת אותו . בשביל מה צריך את זה בכלל?! אתמול בבית ספר חברה שמה לב שכתבתי ANA באדום על היד. איזה מפגרת אני.. אסור לי לעשות את זה כלכך גלוי. היא שאלה אותי אם זה הדבר הזה של האנורקסיות וממש חשדה בי.. אך הכחשתי והצלחתי לצאת מזה. אסור לזה לקרות שוב! אני אצטרך למצוא לי סימן אחר.. יש הצעות?