אז כן, היום הייתי צריכה לקום ב 6 בבוקר כדי להגיעה לקונסולה האמריקאית לעשות וויזה, הקונסולה נימצאת בקצה העיר, ואמריקאים הם לא העם האהוב עלי. למה לעזאזל אני צריכה וויזה? כי אני רוצה לבקר את המשפחה שלי. למה המשפחה שלי באמריקה? (אני לא אמריקאית, לא רמזתי על זה כבר?) כי הם החליטו שאוקראינה לא מתאים להם, אז כולם עברו לאמריקה בזמן שאמא שלי השתכנה בארץ. נחזור לנושא: האמריקאים האלה מעצבנים אותי נורא, כשמבקשים לעשות את הראיון בעיברית (הם עושים לך חקירה שיש לך זיקה לארץ, שלא תיברחי לאמריקה) הם מסתקלים עליך כאילו את כלבלב שלא יודע לעשות מה שצריך, והאבטחה לשם!! זה פשוט מדהים אותי, העבירו אותי פעמיים בשער הקרינה, העבירו לנו את התיקים ולקחו לנו את כל המכשירים האלקטרוניים. מי ישתדל כ''כ בישבילם? ואז אני גם צריכה לינסוע לבית הספר ולילמוד שלוש שעות מדעים ברצף (!) היה נחמד...
ואז הלכתי לפעולה במדצ''ים ניגררתי בשני אוטובוסים הביתה (אחד עובר דרך שכונת חרדים מסריחה [היא באמת מסריחה, באופן המילולי] ודיכאונית) וניזכרתי שהבאתי את המפתחות שלי לאחי כי הוא איבד את שלו, ושחכתי את הטלפון בבית ._. ואני חושבת שאחי יזכור על אחותו הגלמודה ויפתח לה את הדלת, אבל לא! אני אצתרך לחקות 15 ד'ק עד שהדלת כניסה תיפתח, ואז עוד 15 דקות בתהיהה מתי הוא יוריד את האוזניות. חכיתי וחיכיתי ולבסוף החלטתי שאני צריכה שיחה. השכנה היחידה שאני מכירה לא הייתה בבית, אז נישארו כל מיני שכנים שאני בקושי מכירה, הלכתי לנחמד מהם והוא הביא לי שיחה, אחי במתנ''ס, חוג מבוכים ודרכונים, מה יכול להיות יותר חשוב ?! אני ניגררת עד למתנ''ס מתפרצת לפגישת חננות [בכללי אני חושבת שזה מגניב, אבל אני בעצבים אז...] ולוכחת את המפתחות. ועוד יש לי דו''ח קריאה לעשות (כן, עדיין יש דברים כאלה) וחברה שלי רוצה שאני אעזור לה.
0_0 החיים קשים.
לא אשכול אופטימי במיוחד אבל גם זה משהו.

ציור בתהליכים

לחולי הארי פוטר, מיץ דלעת (לא באמת)
דברים להשלים עד סוף היום:
דו''ח קריאה
השפעה/ ג'יין אוסטין
לשחק עם החתולה
_______________________________________________________________
נ.ב
היה לי היום מבחן בגמרא שלא היתכנוננתי אליו -_- עוד משהו לשמחות היום.
=====================================
SEE U S(P)OON
