לא הייתי עם גלקסי מאז שהתחלנו לצאת נראה לי, את מבינה שזה הדברים הקטנים שהופכים לי את הבטן. למה לי הכל יוצא רע ועקום כשאצלך הכל כל כך בסדר? 

אני פשוט רוצה לראות את השם שלך על הצג, ולבכות לך ממש כמו פעם. שתבואי עד אליי, כשאני בוכה לך בצד השני, ולא נשמע כלום חוץ מאחת את השניה. שייישרף הכל, שנישאר רק אני ואת כמו לפני שנתיים, בבריכה בחרסוניסוס עם עננים ונגנוב כובעים כאילו אין שום מחשבה שאוכלת לי את הלב עם כפית בלילה.

כולם כל הזמן אומרים שזו רק חצי שנה.. ושזה עובר, ושאולי מתישהו אפסיק לכתוב לך. אבל לפני שאשים לב, החצי יהפוך לשנה שלמה, ולשנתיים, והיא כבר תהיה עם הטבעת ממך, וכולם יתקדמו כל כך ורק אני עוד אהיה פה תקועה עלייך בלי שלאף אחד יהיה אכפת. 

חזרתי לישון עם טלויזיה, וחזרתי להתעצבן כשאין מים, חזרתי לגרד, וחזרתי להיות ימים בבית.. בלי שאף אחד שומע אותי צועקת פה, חוץ ממך.

ואת, את פשוט כבר לא באה.. אפילו שחזרתי לחכות לך