שנינו שוכבים על המזרן הדק שמפריד בינינו לבין הרצפה, ידך עוטפת את בטני, הרגליים שלנו משולבות יחד, אתה חם ונעים ואני מרגישה בטוחה בזרועתייך.
וכמה שהמוח שלי מוחא לי כפיים על היכולת להתחבר עם גבר אחר, אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
העור שלכם מרגיש כמעט אותו הדבר, רק ששלו קצת יותר מחוספס. הרגליים שלו יותר מוצקות וחזקות ואם היית הוא, גופך וראשך היו הרבה יותר קרובים אלי. כשאני מסתכלת על מיקום ידך אני רק יכולה לחשוב על מה הוא היה עושה אם הוא היה במקומך.
יד אחת נעימה שלו הייתה נכנסת מתחת לחולצה שלי ועוטפת את החזה שלי, מוחצת אותו כמה פעמים בצורה הרכה והנעימה שרק הוא יודע לעשות ותוך כדי הוא היה מעביר את שפתיו על צווארי ואוזניי, בדרך שהוא יודע שאני הכי אוהבת בעולם, ואולי הייתי מוציאה גיחוך מחוייך מהמבוכה שנכנסה בי או אולי מההנאה והגעגוע למגע הזה. ואז בליטוף רך ונעים הוא היה יורד למטה, מכניס את ידו מתחת למכנסיי ומלטף אותי קצת לפני קו התחתונים ואז בתנועה חדה אחת הוא היה מכניס את ידו מתחת לתחתונים ואחיזתו הייתה נהפכת קשה והייתי מוציאה אנחה של הפתעה כל כך נעימה שלמרות שציפיתי לה היא עדיין הרעידה את כל גופי.
ואז הייתי מסתובבת אליו, והיינו שוכבים פנים מול פנים והוא היה מגניב לי נשיקה או שתיים שלפתע היו נהפכות לנשיקות עמוקות וחודרות נשמה וכך היינו ממשיכים כל הלילה, חוקרים אחד את השני במקומות שכבר חקרנו טוב בעבר ועדיין מגלים אותם מחדש, עד שהיינו נרדמים, אם בכלל.

אבל אתה זה לא הוא.
ולכן כשרכנת לנשיקה, ברחתי אחורה בלי לחשוב פעמיים.
זה לא בגללך, זה גם לא בגללי, זה בגללו.