Keep on going

נמאס לי כבר.

אני רוצה לחזור לתקופה שבה הייתי שמחה.

לתקופה שבה היו לי חברים.

לתקופה שבה כשהייתי נכנסת לכיתה כל החברות שלי היו באות לחבק אותי.

זה לא ככה עכשיו. 

עכשיו? אני נכנסת לכיתה ובקושי היי אומרים לי, וגם זה לא תמיד.

בהפסקות? אני לבד. תמיד. בדרך כלל אני סתם יושבת איפושהו ושומעת שירים.בכיתה? אני יושבת לבד. כי אף אחד לא רוצה לשבת לידי.

ואם אני לא מגיעה לבית הספר? שמישהו ישאל אותי למה לא באתי או ייתן לי שיעורים? אף פעם לא.

אף אחד לא ישים לב אם אני לא אגיע. 

יש לנו גיחה עוד שבועיים ואין לי עם מי להיות באוהל. כי אף אחד לא רוצה"יהייה לנו צפוף כולם ביחד","אין לנו מקום לעוד מישהי".

לאף אחד לא אכפת ממני.

אבל מה אני מתלוננת?אני הרי גרמתי לזה, אני התרחקתי מכולם.