אני רק בנאדם.

יש לי רגשות, מחשבות, פחדים,

רצונות, תשוקות, מאווהים,

שאיפות, מטרות, יעדים.

אני רק בנאדם.

יש לי חולשות.

אני לא מושלמת.

אף פעם לא יהיה מצב שבו כולם יאהבו אותי ולכולם יהיה כיף איתי.

אף פעם לא כולם יסכימו עם דעותיי ועם דרך חיי.

אף פעם לא כולם יסכימו עם האמונות והערכים שלי.

ויש לי קשיים ומחסומים, הרבה,

כי אני רק בנאדם.

וברגע שאבין שכולנו בני אדם,

ובכולנו יש את הנקודות האלו,

ושזה לא הופך אותי לפחות טובה-

ויש דברים שאפשר לשנות ודברים שאי אפשר וצריך לקבל ולחיות איתם,

אהיה אדם שלם יותר.

כי האוצרות הכי גדולים שלי הם גם הקללות הכי גדולות שלי, ולהיפך.

מה לעשות שבני אדם הם יצורים מורכבים?........