באמת שלא ידעתי...

רק עכשיו גיליתי, כי היית חייב להראות לי את הטפסים.

אני מצטערת.

מבטיחה לך שעכשיו הכל ישתנה, עכשיו כשהתגייסתי.

אני מצטערת אבא.

זה פשוט לא מגיע לך.

אתה אדם שנקלע לנסיבות הלא נכונות בזמן הלא נכון, ונשאר שם כל כך הרבה שנים בלי יכולת לברוח.

לו רק היית מספר לנו לפני כמה שבועות.. הייתי מתנהלת אחרת. הייתי עושה הכל שונה.

לו רק הייתי פחות אטומה. דווקא בפעם הראשונה בחיים שאני מאפשרת לעצמי להרפות, להשתחרר ולעצום עיניים-

זה מתנקם בי. מתנקם בנו.

ולמרות שזה לא קשור אלי באופן מלא, אני מצטערת.

אני אוהבת אותך, ומקווה בכל ליבי שיהיה לך יום אחד נחת.

הלוואי ונצא מזה במהרה.....

לעזאזל, זה כן קשור אלי.

אני מצטערת אבא, זה לא היה בכוונה.

מתהפכת לי הבטן.

למה הייתי כל כך עיוורת?!?!?

[המנויים לא קיבלו הודעה על עדכון]