הגדלתי זוג ביצים בשקל תשעים,

ועמדתי מול המפקדת איתנה וללא פחדים.

הטחתי בפניה הכל מבלי להתכונן,

בניסיון לגרום לה להבין שאני לא סופרמן.

וצעקתי ובכיתי והרמתי את הקול,

כי כבר מאסתי מלטפל לבד בהכל.

לא מסוגלת יותר נפשית להתמודד עם כל הבעיות,

ובמקום לטפח את המקום אני עסוקה בלכבות שריפות.

שבוע שעבר שרדתי,

אתמול נשברתי,

והיום באופן סופי נהרסתי.

מצאתי פירצה בחוק,

ארזתי את חפציי ונסעתי רחוק.

ישבתי ליד הים המלוח,

כי הוא היחיד שהצליח להבין מה עובר אצלי במוח.

כל מה שרציתי זה רק חיבוק,

אבל לצערי לא הכל עובד By the book...

ועכשיו אני עייפה לענות לתגובות בפוסט שעבר,

אז אגיב קצת מאוחר.