פושטת את המדים הירוקים עם הארון על הכתף,
מורידה את המדים הלבנים עם תג בית החולים
ונפתרת זמנית מהתחפושת של "בת משפחה"-
נותרת עירומה,
ונוכחת להבין שאין לי משהו שבלעדיו לא אוכל לחיות.
אין לי משהו שבשבילו אקום בבוקר. עם חיוך.
אולי זו הסיבה שהשיר הבא קסם לי: