כשתינוק עושה יציאה בטיטול: "מי עשה קקי? מי גדול של אמא?"
כשדייר בבית אבות עושה יציאה בטיטול:"מה זה הגודל הזה?? כמה כבר אכלת??"
כשתינוק אוכל מעדן/דייסה וכולו מתלכלך:"מי חמוד של אמא? מי??"
כשדייר בבית אבות אוכל מעדן/דייסה וכולו מתלכלך:"נו באמת.... עכשיו צריך להחליף לו את כל הבגדים!!"
כשתינוק בוכה, אמא מגיבה בחום ואהבה:"מה קרה נסיך של אמא? אתה רעב? הטיטול מלוכלך? רוצה חיבוק"?
כשדייר בבית אבות בוכה.....:"מה יש לו?! שיסתום כבר!!"
כשתינוק לא מצליח להרדם, הורה ישאר ער ביחד איתו וילטף/ישחק איתו עד שיתעייף.
כשדייר בבית אבות לא מצליח להרדם, תוקעים לו עוד כדורי שינה.
המשפט "אל תשליכני לעת זיקנה" חזק מאוד בעיניי.
כמו שההורים שלנו השקיעו בנו שנים על גבי שנים עד שהפכנו עצמאיים, חייבים לגמול להם באותו אופן.
לא רוצה שההורים שלי יעברו את מה שאני רואה בכל משמרת..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קרן_אור