באחת השבתות שסגרתי בבסיס בתור קצינה תורנית, שומרת אמרה שמרגישה לא טוב.

האינסטינקט הראשוני שלי היה לחשוב שזה סתם בולשיט ושהיא מנסה להתחמק משמירה,

אך ליתר בטחון בדקתי אותה.

נדהמתי לגלות שיש לה דופק 160 במנוחה (כשהנורמה היא 60-100), וחום 39.5!!

כמובן שהפעלתי את סמכויותיי כאחות, והוצאתי לה במיידי הפניה ואסמכתא למיון, ווידאתי שהוריה ילוו אותה.

זה קרה לפני כ-4 חודשים.

היום במקרה הע. קצין ששמר איתי באותה שבת סיפר שמפקד הבסיס מאוד כעס שטיפלנו בה-

אמר שלא היינו על תוקף חובש ואחות.

ואני אומרת: שילך לה*****!!

אם לא הייתי בודקת אותה ואומרת "לא נורא, תנוחי ותשתי הרבה", והיה קורה לה משהו,

האשמה היתה נופלת עלי כי אני האחראית במהלך התורנות.

אז נכון שהייתי קצינה ותורנית, ונכון שלא הייתי על תקן צוות מטפל,

אבל מפה ועד ללא להתייחס לחיילת שמרגישה לא טוב?..  ואולי היתה מתעלפת כי העומסים על הלב חזקים מתמיד?

ואולי החום היה ממשיך לעלות, ומערכות הגוף שלה היו מתחילות לקרוס אחת אחרי השניה?

ואולי היא היתה מתה?!?

אם זה היה קורה שוב, הייתי מטפלת. ולא איכפת לי גם אם יזמינו אותי לבירור אצל קרפ"ר.

כי לפני שאני קצינה תורנית, אני אחות. ובתור אחות יש לי מחוייבות אישית כלפי חולים.

וכל המערכת הסתומה הזו יכולה לקפוץ לי!