הרחק הרחק ובמעמקי השמים השחורים

יש כוכב מנצנץ.

כוכב שהוא רק שלי,

כוכב משאלות.

כשלחיי נכנסת מטרה נעלה במיוחד,

ופעולות שגרתיות בחיי היומיום לא סיועו במימושה,

אני שולחת אליו את ידיי,

ומתפללת.

שוכחת לרגע שאני אדם מדעי שמאמין רק במה שאפשר לראות ולהוכיח,

ומייחלת לכך שיצוץ משום מקום רמז לכוח מיסטי שמתכנן עבורנו הכל.

שיראה כי ליקום יש תוכניות עבורנו.

בשביל שאדע שיהיו התוצאות אשר יהיו,

זו היתה הכוונה ההתחלתית,

ויש לכך סיבות. וכמובן שאדע גם להבין אותן.