מגיעה הביתה מהבסיס והולכת לחדר להחליף בגדים.

משהו זז מהר ליד הקיר.

עכבר.

מאיפה הוא בא לעזאזל??

לא חושבת פעמיים, מרימה על המיטה את כל הדברים שיש על הריצפה,

ומבקשת מאבא שיחלץ לעזרתי.

אז עכשיו יש לי עכבר בחדר, ואנחנו מחכים  שהוא יתפס במלכודת.

עכבר יקר, באמא 'לי שאני לא הולכת להרוג אותך,  אז תצא כבר..

לא בא לי לישון בסלון :(

[הייתם צריכים לראות איך אמא שלי קפצה מרוב פחד על הכיסא במטבח............................]

ולא התכוונתי ל"בטטה" במובן של עודף משקל..

כל סוף שבוע אני מוצאת את עצמי הופכת לבטטת כורסא/מחשב/טלויזיה.

לא עושה שום דבר מיוחד, מתנוונת קצת בכל פעם. מרגישה את הריקנות נכנסת.

וזה לא מחוסר ברירה.

אני יכולה לצאת,

יכולה לעשות דברים שאני רוצה ו/או חייבת,

אבל פשוט לא בא לי.

אני נשאבת לתוך הבטטיות שבי, למרות שהיא מובילה לתחושה נפשית רעה.

למה? איך אפשר לצאת מזה?

* פחדתי מהשיר "נומי נומי ילדתי.... אבא הלך לעבודה...", כי חשבתי שאבא שלי ילך ולעולם לא יחזור.

* הגשתי לאמא מתנת יום הולדת, ואמרתי בשיא התמימות והרצינות:"זה עלה 10 ש"ח, תחזירי לי"

* אמא שלי ישנה, ורציתי ממנה משהו. התקרבתי אליה ולחשתי"אמא, אמא". היא פתחה עיניים ושאלה למה אני לוחשת.

  עניתי, שוב בלחש:"בשביל שלא תקומי" [...]

* כדי למנוע ממני לחצות כביש באלכסון, אמא הסבירה לי שכשעוברים באלכסון, נמצאים יותר זמן על הכביש, וזה מסוכן.

  ואני חשבתי שהכוונה היתה שאם שוטר יראה אותי עוברת ככה, הוא יתן לי עונש לעמוד באמצע הכביש..

  כל כך פחדתי שרק בגלל זה לא עברתי באלכסון

* מעל למיטה שלי היה תלוי שעון קיר שעשה קול תיקתוק מידי שניה. הייתי משוכנעת שזה התנין של קפטן הוק

  שבא לקחת אותי (הרי הוא בלע שעון, וגם ממנו יצא קול תיקתוק).

  כל לילה פחדתי מזה, ולא הבנתי מה לוקח לו כל כך הרבה זמן לבוא..

אני גם אחראית למחשבה של אחותי הקטנה: גרמתי לה להאמין שסממיות יכולות לאכול בנאדם.

מאז היא מפחדת, אפילו שהיא מבינה שזה לא הגיוני............

OmicronBunny הזכיר לי נשכחות כשדיבר על המחשבה שעננים עשויים צמר גפן.

תודו שגם אתם חשבתם ככה!

הרבה דברים חשבתי כשהייתי קטנה.

היה כיף :)

1. הסוג שתמיד יהיה מוקף אנשים אחרים

2. הסוג שתמיד יתבודד

3. הסוג שלא שייך לשום מקום, תקוע באמצע בין שני הסעיפים הקודמים

תמיד הייתי בסוג השלישי:

אנשים  שיש להם המון דברים להגיד, אבל ממעיטים.

אלו שמסתגרים ומתבודדים מחוסר ברירה, למרות שהיו רוצים אחרת.

ההזדמנות לשינוי אצל אנשים כמוני, היא רק כאשר משנים מסגרת.

עליתי לכיתה י"א, תלמידים אחרים מאשר שנה שלפני- ופה היתה הפריצה שלי.

זרחתי ופרחתי כמו שלא היה מעולם, הרכבתי לעצמי חבורה שבפעם הראשונה בחיי אני זו שהיתה הדבק המקשר בין כולם.

הביטחון העצמי התחיל לעלות.

סיימתי תיכון, התקבלתי לעתודה, עברתי לגור במעונות הסטודנטים והכרתי שם עוד מלא אנשים.

המשכתי להיפתח ולצבור ביטחון. אבל משהו קרה בדרך. החבורה שלי מהתיכון התפרקה לאט לאט כשכל אחד הלך לכיוונים משלו,

ולא הצלחתי לבנות חבורה חדשה במהלך הלימודים, בגלל שכל אחד דאג לתחת של עצמו.

זו היתה ממש מלחמת הישרדות.

שוב התחלתי להרגיש לבד.

אבל רגע... הצבא לפניי. עוד שינוי מסגרת.

התחלתי טירונות בספטמבר האחרון, ושם... שם היה לי כיף מבחינה חברתית. הגיע שלב שגם שם הפכתי להיות חלק מחבורה,

ואם היינו מקבלים עוד קצת זמן, היינו נשארות חברות גם אחר כך.

הגעתי למהלך השירות הסדיר שלי, כולי התרגשות וציפייה להכיר אנשים חדשים וסוף סוף להיות חלק ממשהו,

ושוב קיבלתי סטירת לחי מהחיים. אני משרתת בתוך מתקן אזרחי בלי גישה לאזרחים, ורואה כל יום את אותן

חיילות שאין לנו נושאי שיחה משותפים. אנחנו בראש אחר לגמרי. ממש לגמרי.

וכל מהלך החיים שלי גורם לי לחשוב..

הייתכן שפשוט נועדתי להיות לבד, ואי אפשר לשנות את זה?

1. חולדה יכולה לחיות בלי מים יותר זמן מגמל

2. בשוקולד יש חומר ממריץ (תאוברומין) שמסוכן מאוד לחיות כמו תוכים, סוסים וכלבים.

3. הבנת המוות משותפת לבני אדם ופילים. כשפיל מת, חברי העדר מסרבים לעזוב את המקום במשך כמה ימים,

   לא אוכלים כאות אבל ולא מאפשרים לאוכלי נבלות לגעת בגוויה.

4. אורך שפם החתול הוא כרוחבו: חתול משתמש בשפם כדי לקבוע האם מעבר מסויים צר מידי בשבילו.

5. אם חתולים לא מקבלים מרכיב תזונה מיוחד שיש בחלב, ביצים ועוף, הם יסבלו מנדודי שינה.

6. לג'ירפה יש שסתומים בצוואר שמסדירים את מחזור הדם. בלעדיהם, היא היתה מתעלפת בכל כיפוף..

7. אורגזמה של חזיר נמשכת 30 דקות

8. אם תאכלו הרבה פרג ותעשו בדיקת סמים, הבדיקה תצא חיובית בגלל שפרג מכיל אופיום.

9. על עור של אדם אחד יש יותר יצורים חיים מאשר אנשים בכדור הארץ, רובם אינם מזיקים.

10. קורי עכביש נחשבים לסיב החזק ביותר בטבע

11. בסינגפור נחקק חוק שאוסר על לעיסת מסטיקים בכדי למנוע לכלוך על מדרכות

(עובדות אלו לקוחות מ"זעזוע מוח" בערוץ המדע, "המובילים" בערוץ לוגי, ומדף עם 40 עובדות בסגנון שתלויות על קיר השירותים שבבסיס)

מכירים עוד עובדות מעניינות?

המערכת מחכה לשמוע מכם!

Raawr מוסיפה ש:

- בטוקיו, אופניים יותר מהירות ממכונית לרוב הנסיעות שלוקחות פחות מ-50 דקות
- אדם אוכל בממוצע 35,000 עוגיות במהלך חייו
- למרות שהמוח מעבד תחושת כאב, הוא בעצמו לא מרגיש כאב (כלומר, אם אני אדקור אותך במוח לא תרגישי כאב.)
- איסלנד היא המדינה שצורכת הכי הרבה קוקה-קולה ביחס לתושבים
- בבנגלדש, נערים מגיל 15 יכולים להישלח למאסר אם הם רימו במבחן

- אפשר לחשב את הטמפרטורה על ידי ספירה של צרצורי צרצר במשך 14 שניות והוספת 40. (כנראה זה יוצא בפרנהייט)
- חברה בטאיוואן מייצרת כלי אוכל מחיטה, ככה שאפשר לאכול את הצלחת שלך.
- בממוצע, פיל ישן כשעתיים ביום.
- בשיער של אנשים אינטיליגנטים יש יותר אבץ ונחושת.
- אם תשימו דג זהב בחדר חשוך הוא יהפוך ללבן.
- אי אפשר לטעום כשהפה שלך יבש לגמרי.
- 40% מהאנשים שבאים למסיבה שלך, יציצו לך בארון התרופות.
- ליתוש יש 47 שיניים (הא?)
- רק בני אדם ישנים על הגב.
- לדבורים יש שיער על העיניים (למה?)

מור סיקרנה אותי במיוחד עם פוסט ענקי שמכיל מלא עובדות נוספות.

שווה קריאה!

(בגלל שהכיתוב לבן, תעבירו את העכבר על הכל בשביל שתוכלו לקרוא)

DIKAON32 (תעדכן כבר ת'בלוג!!) אומר ש:

אמנם אלו לא עובדות, אבל נווד כתב פוסט מקסים שכל בחורה היתה שמחה שיוקדש לה.

יום שבת. מזג אוויר סתווי, מושלם לפיקניק משפחתי.

ארוחת הבוקר הסתיימה, יוצאים לסיבוב.

נשארתי לשבת עם אשתו האהובה של דוד שלי, בת 55.

סיפרתי לה על השירות שלי, והיא סיפרה לי על שלה.

גלשנו, והיא פתחה את מחוזות העבר עם זיכרונות על האקסים, עד שהיא הגיעה לבעלה הנוכחי- דוד שלי.

ביום החתונה ניגש אליה ידיד ואמר "יש לך 5 דקות להתחרט ולברוח איתי".

והיא חושבת..... :

"אני רוצה לברוח איתו.

לא אוהבת את בעלי לעתידי.

אבל איך ההורים שלו יגיבו?

איך שלי?..."

עברו קצת יותר מחמש דקות. היא פונה לידיד, אומרת שהיא מוכנה ללכת איתו, אבל נתקלת בסירוב.

כי עברו יותר מחמש דקות.

היא התחתנה. ראיתי את התמונה, אושר לא נכלל בה.

שאלתי בעדינות למה היא לא ברחה לבד.

התשובה שלה היתה שגם אמא שלי לא ברחה.

חשבתי על איך זה לקום יום יום במשך 29 שנים ארוכות ליד מישהו שלא אוהבים,

על 22 שנים מתוכם שבהם לא מקיימים יחסי מין (אפילו את זה היא סיפרה לי..).

שמסתכלים על בן הזוג, והדבר היחיד שמרגישים זה סלידה. רצון לברוח.

והחמצה. המון החמצה. חרטה. אשמה. עצב. אומללות. חוסר אונים.

חשבתי על עוד המון דברים, והרגשתי במשך כמה דקות את התחושה הכולאת הזו בבטן שהיא מכירה כה היטב.

היא עמדה להיכנס לאוטו. לא הורדתי ממנה את העיניים. רוצה לבכות, אבל מתאפקת בהחלטיות ונחישות.

מדליקה סיגריה נוספת. היא אף פעם לא מדליקה סיגריה לפני הכניסה למכונית.

המבט שלה היה אחר. גם תווי הפנים.

היא כבר לא היתה אותו הדבר מאותו הרגע,

וגם אני לא.

יש מתנדבים?

מישהו אמר פעם (לא מצאתי את הציטוט המדוייק  והמקור, רק ביצעתי תרגום חופשי לעברית) ש:

זו הסיבה לכך שאני מתנהגת אחרת ליד אנשים שונים-

אהיה באמת אני רק עם מי שנוח לי איתו.

מה זה אומר עלי? מה זה אומר על האנושות?

לפעמים אני מסתכלת על עצמי ורואה אחרים.

זו המשמעות של סוציאליזציה?