העבר הוא בעבר.
אני רק רוצה שזה יעבור
שזה יחלוף
שאני אעמוד על קצה של הר מושלג
והקור לא מפריע לי בכלל
זועק בקול גדול
וההד נשמע כמו השאול.
בטירה הכי קרה בעולם
איפה שהגשם קופא עוד לפני שנשם
איפה שאפילו הפוניקס לא בוערת
איפה שכל הבנות הטובות מתות,
היכן שכל החלומות מוחבאים
שיובל יעבור עד שאראה אדם נוסף
ולהכין צורות בשלג הרך.
ורק שילך, שילך...
לא רוצה עוד שמש, רוצה רק קפור
במקום שבו כל יצור חי יעצור.
פה אין צודק ואין טועה
יש רק אותי וריח של קור.
אין ים או קונכיות,
אין פרחים או תקוות
כל מה שיש זה קור.
אין הורים או אחים
ואין ברקים או רעמים
העבר הוא בעבר,
השלמות היא בחלום
ואהבה כמו הקור
לא מפריע לי בכל מקרה.
שילך, שילך...
כדי שאף אחד לא ידע
שאף אחד לא יגלה,
יש לי פה מוסיקה ואור
ואני מאושר לבד בקפור.