החיים על פי Snoopy

7:30 בבוקר- אזעקה מפלחת את שמי העיר, החמאס החליטו לשים לי שעון מעורר!

אני והמשפחה שלי, שכבר מתורגלים מההסלמות הקודמות יורדים קומה למרחב המוגן. שומעים כמה בומים, מחכים עוד כמה דקות וחוזרים הביתה.

שקט של מספר דקות. אבא שלי עוזב את הבית ונוסע לראשון לציון.

8:11-אזעקה נוספת

8:17- אזעקה נוספת, הפעם נפילה בבית פרטי. נשמע אחד הפיצוצים המפחידים ששמעתי מאז ומעולם.

8:19-אזעקה נוספת

8:24-אזעקה נוספת, בתוך האזעקה הזאת הייתה עוד אזעקה, ממש שתי דקות אחריה.

8:59-אזעקה נוספת, הפעם אמא שלי שואלת אם אני רוצה לנסוע איתה לעזריאלי, מצד אחד בא לי, מצד שני לנטוש את כולם ולנסוע לבד לתל אביב?

9:01- אזעקה נוספת

9:12-אזעקה, אחרי האזעקה עולים למעלה, חזרה לבית, מתיישב בכורסה, אוכל קרקרים ולא הרבה זמן אחרי זה, עוד אזעקה!!!

9:20- אזעקה ושתי דקות אח"כ כשאנחנו עדיין במרחב המוגן, עוד אזעקה! איזה יופי!

זאת לא שדרות, זה לא יישובי עוטף עזה הקרובים לגבול, זאת אשדוד! בחיאת רבאק!

חזרנו לשיגארד!