חלק ראשון: איך נוצרת קבוצה?
אני חייב להגיד שאחרי שחזרתי ממסע ישראלי הבנתי משהו.
בניית קבוצה זה תהליך.
התהליך הזה אינו חייב להיות ארוך, הוא יכול להימשך כל זמן מכמה דקות לכמה שנים.
הכל תלוי בטיב החיבור של הקבוצה, ובנוסף במטרת הקבוצה.
על מנת באמת לסבר את אוזניכם לפוסט שאני הולך לכתוב כאן אתחיל בהגדרת: מהי קבוצה?
על פי המורה המדהים שלי לאזרחות: קבוצה היא מספר אנשים המאוגדים ביחד בגלל מטרה משותפת.
על פי הגדרה זו גם חבורת אנשים שיושבת ביחד ומחכה לאוטובוס נחשבת קבוצה.
וכמו שאמרתי, תהליך בנייה של קבוצה יכול לקחת כל זמן החל מכמה דקות וכלה בכמה שנים.
אז אני בא לדבר פה איך נוצרת קבוצה בעלת מטרה מסויימת, כאשר המטרה שלה "גדולה" יותר מסתם לחכות לאוטובוס.
קבוצה שמטרתה לשנות, להוביל, להשפיע, לעשות, או לחילופין סתם קבוצת חברים שמטרתה שיהיה מקום טוב בה לכל חברי הקבוצה.
אתחיל ואומר שאולי בפוסט הזה יהיו כמה דברים שאולי לא תסכימו להם, אבל תנו להם צ'אנס ותקשיבו להם עד הסוף ואולי תסכימו להם בסופו של דבר.
ראשית, בכל העניין של בניית קבוצה מתפקדת ובניית תהליך קבוצתי ניתן ללמוד הרבה ממנהיגים טוטאליטריים כמו היטלר ומוסולוני.
הקבוצות שהם בנו לעצמם, ע"י איחוד העם שתחת שלטונם והצבת מטרה משותפת לכולם היא דוגמה ומופת לאיך קבוצה צריכה להתנהג.
אז נכון, שלא כל הדברים שהיטלר ומוסולוני עשו היו מוסריים, נכונים, הגיוניים או טובים, אבל אם נניח ולו לרגע את המוסר בצד נראה שהקבוצה אותה הם בנו הייתה קבוצה מושלמת בכל אמת מידה.
מה עשו מנהיגים טוטליטריים על מנת ליצור קבוצה כזו מושלמת, אתם שואלים?
ובכן, נתחיל בכך שהם בראש ובראשונה החדירו לקבוצה (במקרה הזה העם שלהם) תחושת ייחודיות ושייכות.
דרכו של היטלר, לדוגמה, הייתה באמצעות הפחתת הערך של אחרים ובכך הגדלת הערך של הקבוצה שלו, אך הדבר לא חייב להיות כך ובקבוצה טובה שתפקידה לשנות, לעשות, להוביל ולהשפיע, לדוגמה, אין לנו מקום בקבוצה הרואה את עצמה עליונה מעל אחרות.
ומכאן שיש לעשות את ההבחנה בין "אני נגד אחרים" ו"אני בעד עצמי", כאשר "אתה בעד עצמך" אתה רואה את עצמך כטוב בלי להמעיט בערך האחרים, אותך ואת הקבוצה אליה אתה משתייך, כאשר "אתה נגד אחרים" אתה בעצם ממעיט בערך האחר על מנת להרגיש עליון, לא בהכרח דבר שאנחנו רוצים לשאוף אליו.
שנית, עשו המנהיגים הטוטליטריים חסד עם עמם בכך שהציבו להם מטרה מסויימת. אין אני אומר בכך שמטרתו של מנהיג הקבוצה (או מנהיגי הקבוצה) להציב את המטרה הבלתי מעורערת לקבוצה, ההפך הוא הנכון, מנהיג אמיתי שרוצה אף לחזק את תחושת המנהיגות התוך קבוצתית יירצה שהקבוצה עצמה תחליט החלטות מה מטרתה, וזו לא חייבת להיות החלטה של "עכשיו המטרה שלנו היא..." ממש ממש לא! ההחלטה צריכה לבוא מהסכמה שקטה של כל החברים בקבוצה, בלי שייצטרכו לדבר עליה, אלא רק משום שהבינו אותה בהיכנסם או בהיותם חלק מהקבוצה.
שלישית, ניתן לראות את התחזקות הקבוצה של המנהיגים הטוטליטריים באמצעות קיומה של הצדעה, שירת המנון, מצעדים גדולים וכו'. אין אני אומר בכך שצריך שלכל קבוצה תהיה הצדעה משלה, המנון משלה, דגל ושתעשה מצעדים צבאיים, אך אלו הם סממנים למסורת שקיימת בין חברי הקבוצה, מסורות שונות עליהן מסכימים חברי הקבוצה ובכך הם מראים את הקשר שלהם לקבוצה בה הם נמצאים (מלמדים את "פיתוח המסורת הקבוצתית" כדבר מאוד חשוב בהדרכת קבוצה בתנועה שלי, לפחות, וכך גם בכל דבר אחר בחיים).
אולי חשבתם שהדברים שמנהיגים טוטליטריים עשו אינם מתאימים לבניית קבוצה, אך בהחלט ניתן לראות בכך אבן בוחן לחוזקה של קבוצה.
ישנם עוד כמה דברים שמאפיינים ויעזרו ליצור קבוצה טובה:
1. הגברת מידת הפתיחות בקבוצה באמצעות שיתוף הדדי של חברי הקבוצה ויצירת סיטואציות "נוחות" למקומות בהם ייפתחו חברי הקבוצה וייספרו. אין להכריח חבר קבוצה לספר מה שהוא לא רוצה, אך קבוצה טובה היא קבוצה התומכת בכלל הפרטים בה וגם אם אחד הפרטים בה לא מרגיש הכי טוב עם עצמו השאר ייקחו עליהם את העבודה שלו, גם אם אינם הולכים לסייע לו ולעזור לו ובמקרה ויש עבודה מרובה לעשות.
2. יצירת אינטראקציה בין כל חברי הקבוצה- תמיד בתוך קבוצה ניתן לראות את החלוקה לזוגות, שלשות וקבוצות קטנות יותר, אי אפשר לעולם לבטל לגמרי קשרים אלה, אך אפשר מאוד לצמצמם אותם ולמזער אותם לדרגת חשיבות מזערית. זאת באמצעות יצירת אינטראקציה, שיחה, שיתוף ועזרה הדדית בין כל חברי הקבוצה השונים בקליקות החברתיות שלהם.
3. קבוצה ללא תלות במנהיג- המנהיג בקבוצה הוא דבר חשוב, לתחילת הבנייה של הקבוצה, אך ככל שהקבוצה תלך ותפתח זהות עצנמאית- אישי- אינדיבידואלית יווצר בקבוצה צורך פחות ופחות במנהיג, אין זה אומר שהמנהיג חייב לפנות את מקומו וללכת מהקבוצה שהוא עצמו היה "הדבק המקשר" בין חברי הקבוצה, אך הוא יכול בהדרגה להפוך לחבר קבוצה רגיל ו"הואקום" שהוא משאיר אחריו יתמלא בכל אותם קשרים שנוצרו בין חברי הקבוצה.
כבר הרבה זמן שלא יצא לי לכתוב פוסט כזה טוב מהלב, בלי שימוש בעזרה אני גאה בעצמי :)
החלק השני: על שם ומשמעותו:
פה אין לי כל כך הרבה מה להרחיב.
אני כבר זמן מה שוקל האם להחליף את הכינוי שלי "הכלב של צ'ארלי בראון" לכינוי "סנופי"
את הכינוי "הכלב של צ'ארלי בראון" נתתי לעצמי בתקופה שבה הרגשתי שאני כלב של כל כך הרבה אנשים, ורציתי אדם אחד שיהיה החבר הכי טוב שלי, וצ'ארלי בראון קרץ לי (גם לאור העובדה שאני מוכר כסנופי בהרבה מקומות)
אני נמנע מלשנות את השם הזה ל"סנופי" בגלל שאני עדיין מרגיש שאני כלב של מישהו, כאילו לאנשים לא באמת אכפת שאני מרגיש שאני כלב שלהם, ושהם יכולים לשחק בי ולעשות בי כרצונם: לשלוח אותי להביא חזרה מקל, כדור או משהו אחר שהם זרקו.
בינתיים אני הכי מרגיש כמו כלב כי אני קברתי ואני ממשיך לקבור הרבה עצמות בגינה (והמבין יבין)
כרגיל, מקווה שנהנתם
~SNOOPY~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
