זאת לא מועקה. זה גם לא רגש.
זאת פשוט תחושה שנמצאת שם. משהו שקם איתך בבוקר, ממשיך איתך לאורך היום- הולך איתך, אוכל איתך, מדבר את המילים שלך, ואז נרדם איתך בלילה, וחולם איתך חלומות.
החלטתי שבכל יום אני אכתוב את החרטות. מטעויות לומדים.
- קינדר דליס (191)
- מאפה גבינה צהובה וביצה קשה (בסביבות ה650)
- שניצל (257)
- שוקולד (31)
- פופקורן (285)
מדהים. אני באמת מדהימה את עצמי כל פעם מחדש. איך אני מעזה בכלל לחלום שאהיה רזה עם כאלה חרטות?
07:00 (עד 250)- קפה, 2 לחמית, 2 כפות קוטג', מלפפון.
10:00 (עד 200)- תה, סנדוויץ' פסטרמה, גמבה.
צהריים (עד 500)- מסעדה. אלוהים איתי.
ערב (עד 250)-
וכאן המוח שלי נמחק והלכתי לישון.
אלוהים לא היה איתי (בהקשר לאתמול).
ושוב- דף חדש. כי אני לא מוותרת. אני לא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Miss.C-