להוריד קילו בשבוע זה לא הגיוני אבל לעלות חצי ביום זה כן? אני יודעת שאני לא הגיונית. אני יודעת. כן, גם אני שונאת את זה.
סדר יום:
10:00 מתחילה ללמוד
12:00 אוכל (כי אני בטוח אהיה רעבה)
12:30 חוזרת ללמוד
15:30 סטלה
16:30 מתחילה להתארגן ליציאה
17:00 יוצאת לכיוון הקניון
18:00 מגיעה לקניון
18:30 יוצאת לכיוון התערוכה
19:00 תערוכה (דא)
19:30 מיצוי תערוכה ואוכל עם ההנסיכה שלי (ייאיי יציאה עם אהבת חיי ושמלה חדשה איזה עונג!)
החלטתי שהולך להיות יום טוב, אז הולך להיות יום טוב מכמה סיבות. אני אשאיר אותן לעצמי, ברשותכם. אם הסקרנות אוכלת אתכם ואתם חייבים לדעת, אני אספר לכם מה הסיבות. רק תבקשו. אם מישהו בכלל קורא כאן...
זה מן סוג של עייפות כזאת, שאתה יודע שהיא תגיע מתישהו. שאתה יודע שהיא קיימת, ויודע באיזו רמה, ויודע מה ההשלכות ומה הסיבות. מן עייפות כזאת של חוסר ריכוז, של חוסר הבנה של מה שקורה סביבך. מן עייפות כזאת של עצבים, כי אתה עייף מידי מכדי לעצור את עצמך. עייפות כזאת של בכי, בכי מכל דבר קטן. מן עייפות כזאת שאתה נתקע בדברים כמעט בלי לשים לב. ועד שאתה מבין כמה זה כואב עוברות כמה שניות...
אני לא הולכת להעביר עוד שנה שמנה, ואני בטח לא הולכת להעביר עוד קיץ שמן. די. אני חוזרת להצבת מטרות, כי אי אפשר בלי. אני לא מתפקדת בלי.
קשה לי.
קשה לי בלעדייך.
"היא ילדה יפה". לפעמים אין לי מה להגיד לך, וכשזה קורה רוב הפעמים בא לי להחטיף לך בוקס. ואז הנסיכה שלי תיפול.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Miss.C-
