קשקושי פילוסופיה נכחדת

אני לא אוהב את הנושא של הבחירות לרבנות הראשית של ישראל. אני אוהב לקרוא את כל ההאשמות כנגד הרבנים הראשיים. האמת, שאני אוהב לקרוא את זה בהתחלה, ואז אני מקבל בחילה. מי ששולט על המוסדות החשובים, משנה את פני המדינה, פוגעים בדמוקרטיה ובהתקדמות חברתית מודרנית - הם אנשים שמטרידים מינית נשים מקופחות וילדים שעדיין לא הגיעו לגיל מצווה, הם משוחדים, הם סוחטים, הם מרמים, הם חולים בתאוות בצע כאילו זו מחלה סופנית. כל הסיפורים האלה, שאני שומע על הריבנים, מזכירים לי את השופטים והנביאים הנחמדים שהיו לעם ישראל, ושניסו להוכיח את העם שוב ושוב, ללא הפסקה, וללא הועיל. מסכנים אלו, עבודת חייהם הלכה לפח, העם ממשיך לחטוא ולחטוא, לקחת ורק להקריא תפילות יפות. עשרת הדברות נאבדות לחלוטין, אבל מה שאפשר להיתקל בו בידיעות אחרונות הוא ציטוט של הרב אליהו (השמות האלו מבלבלים אותי) - "אם על פי ההלכה אסור למכור דירות לערבים או להשכיר להם דירות, מי אני שאחשוב אחרת?" אני לא מבין גדול בהלכה, וגם לא בפרטי הפרטים של התנ''ך (בכל זאת, הם קוראים אותו כל שנה כל השנה). אם זה כתוב שם, אז אני בז עוד יותר לחוסר ההתקדמות של הדת, שההיסטוריה הוכיחה אותה שוב ושוב, שגזענות מסבכת את החיים שלנו, הרגישים ממילא. החוסר מחשבה שמאחורי דבריו, הולך כצאן לטבח ללא מחשבה או התנגדות. לא משתמש בעצמו ובשכלו, במחשבה ישירה ואישית. אני לא מבין בכלל, איך אפשרית האפשרות שאדם שרוצה להעיף את הערבים ממכללות, לא רוצה להתיישב איתם בשלום, יכול להתמודד לרבנות הראשית. ועוד אחרי פרטי היסטוריה חשובים, חוקי נירנברג הם אולי הדוגמא הטובה ביותר, איך הרבנים מאפשרים לעצמם להתנשא מעל הערבים? המצב ברור לחלוטין. הם נמצאים בעמדת כוח, במדינה יהודית, שלא תוציא חוקי נירנברג (למרות שמבחינתם להתגייס זה הרבה יותר נורא). אף אחד לא ישרוף אותם, ואף אחד לא יגנה אותם עד כדי כך שהגינוי יהפוך לאלימות לאומית. הם יהודים, והם בטוחים במדינה יהודית. 

אולי הרבנים האלו, בפרט הרב אליהו, מנסים להחזיר לעולם על האנטישמיות ועל שנאת ישראל שהם ספגו כל השנים. יכול להיות, אבל אם כך, זה טיפשי. זה לשים ג'וק בכריך למי ששם לך ג'וק בכריך. הוא לא ישים לך ג'וק בכריך, אם תשאל אותו למה שהוא ישים לך ג'וק בכריך. ואם הוא לא בוגר, אז תלך לבוס. ואמנם המצב ממש לא פשוט כמו ג'וק בכריך, אבל ההמשכיות של איבה הדדית היא אינסופית. היא כמו גן של מחלה. זה לא נגמר, זה שם, לנצח, אלא אם אנחנו יכולים לעשות משהו. ואנחנו יכולים, אבל אנחנו, בגלל היותנו יהודים, משום מה מתגאים כל כך, לא חושבים על מה הגזענות עשתה לסבא וסבתא שלכם בשואה, וגם מה השם משפחה "גולדנברג" יעשה לכם עכשיו בשטח נרחב מדי מהעולם. זה כמו שהחזות של סעיד תמיד תהיה לו למפגע, וצבע העור של מישהו בעל שם אפריקאי נפוץ יהיה לו למפגע, ואפילו לאישה, לבנה ככל שתהיה, יהיה מפגע, עצם העובדה שיש לה בליטות מוזרות על החזה. הכל הופך למפגע, והמנהיגים הרוחניים(שהרוחניות שלהם יכולה לקפוץ לי, אבל אני לא היחידי) לא רוצים לתת אופציית דיור ורכישת השכלה לערבים. ממש עכשיו מדברים על המו''מ בין הפלשתינאים לישראל, מדברים פה על משהו שנוגע לשלום, אבל בין הרבנים המתמודדים לרבנות יש גזען, גזען מובהק, גזען מוצהר. אם הוא גזען בתוך ליבו, והיסטוריית עמו והיסטוריית עולמו והמחשבה הדמוקרטית והנאורה לא עושים לו דבר - אם הוא לא עושה דבר שפוגע באחר, הוא יכול לשבת בשקט. הוא יכול להיות גם ראש ממשלה, עד שמחשבותיו מתבטאות בפעולותיו. בחרנו בדמוקרטיה, בחרנו בשלום, בחירות ובביטחון. משום מה, עדיין יש כאן אופציה של רב גזען. רב ראשי גזען. זו כמו האופציה למפלגה גזענית ואלימה. כן, מהות הדמוקרטיה פה קצת נשחקת, אבל יש הבדל דק מאוד בין דמוקרטיה בנויה ויציבה, לבין דמוקרטיה אנרכיסטית, אני מקווה שזה ברור. 

אני שונא את הדת, מאוד. אני מגנה אותה בכל מעודי, והייתי רוצה לחיות במדינה חילונית לחלוטין. הייתי רוצה בכלל שתרבות ועקרונות "העם" לא יהיו יותר, אבל אני מבין את הצורך של העולם בקבוצה יציבה אליה אתה משתייך אוטומטית, אבל אני לא מבין למה לתת לחבורת סחטנים גזענים לנהל את הרוח, את הדבר שאמור להיות יפה וטהור. כמו שאני לא מבין שעל המוצצי דם הירקנים האלה צריכים להגן האחרים, מבלי שהגברים לא חושבים אפילו על שירות לאומי, והנשים בכלל מנותקות מהעולם החיצוני, אני לא מבין למה הם מחליטים בכזו הדיקות מי יהודי ומי לא יהודי, ולא נותנים הרבה הזמנויות לאלו שאימא שלהם רוסיה טהורה. אני לא מבין למה שהם יהיו האחראים על הלידה של הילדים שלי, שאת הזקו שלהם אהיה חייב לפגוש בחתונתי, והבן של המוהל הוא זה שיקבור אותי. אבל מחוץ לגדר, כמובן שזה הומאני. 

אני מבתייש בהתנהלות הדת היהודית. ואני מכיר אותה, יש בה יופי.