אני ידוע בתור בנאדם שונא. אני לא שונא של ממש, בסה"כ אני בנאדם נחמד, אבל אני שונא כמעט כל קבוצה באופן כוללני ופשוט: כמו גברים ונשים. יש לי סיבות כאלו ואחרות לשנוא גברים, יש לי סיבות כאלו ואחרות לשנוא נשים (זה גם הולך לכיוון ההפוך, שבדר''כ קורה שאני גם אוהב שתי קבוצות מנוגדות מקבילות, כמו כלבים וחתולים).
אתמול קשקשתי עם אדם קרוב ללבי על דת, כמו שאני נוהג לקשקש לפחות פעם ביומיים. ואיכשהו השיחה התגלגלה לכך שכשאתמול הייתי בתחנה המרכזית, חשבתי לעצמי, סתם כבדיחה, למה משטרת ההגירה לא מעמידה כוחות בתחנה המרכזית, ממילא כל המהגרים מגיעים לשם. כמובן שגרמתי לעצמי לצחוק, ובעודי יורד מהאוטובוס ונכנס לתחנה המרכזית אני שם לב לכך שהלצה שלי התגשמה - האיש האפריקאי שישב מולי באוטובוס נעצר על ידי שוטר גדול ומפחיד למדי, ובשאלה:"מאיפה אתה?". שאלה קצת לא נעימה, לדעתי, אפשר לפחות להגיד "שלום", אבל אני לא במשטרת ההגירה, כך שאני לא יודע מה מלמדים אותם שם וכמה השיטות שלהם חיוניות. כשסיפרתי לאדם הקרוב הזה שלי על כך, היא סיפרה לי שחיילת שמשרתת איתה טוענת שהרתיעה הנודעת למסתננים ופליטים למיניהם ממש מזוויעה, והאנשים שחושבים שצריכים להעדיף אותם הם בלתי הומאנים וגזעניים. פתחתי את עיניי למשמע הצהרה זאת.
"איפה היא גרה?" שאלתי. אני לא זוכר את השם של האיזור, אבל אחרי תחקור גאוגרפי הבנתי שהיא רחוקה מתופעת המסתננים. התגובה המיידית שלי הייתה שהיא שמאלנית יפת נפש אך ורק כי היא לא חיה עם הזוועות בבית, שהתקווה הייתה מלמדת אותה שיעור או שניים. התקווה לימדה אותי שיעור או שניים, ואני אפילו לא באמת עושה את השירות שלי שם. רק עברתי ליד.
אני שונא שמאלנים. אני גם שונא ימנים. אני שונא את חוסר המחשבה הזאת, שיש בשתי הקבוצות האלו. כשאדם שאני לא מכיר מוצא עצמו בשיחה איתי, בדר''כ נשאלת השאלה: אתה ימני או שמאלני? יש לי כמה גירסאות לתשובתי, תלוי באדם שיושב מולי: או שאני שניהם, או שאני אף אחד מהם, או שלקחתי את המוטב מהכל.
אני לא אוהב את ההתייפיות השמאלנית, אני לא אוהב את השמרניות הימנית. אני לא אוהב את המשמעת של השמאל, ואני לא אוהב את הכלכלה של הימין. אני אוהב את הראש הפתוח את השמאלנים, אבל אתה מושך עוד קצת והם מגיעים לטיפשות מנותקת מהמציאות. אני אוהב את הריאליזם של הימנים, אבל תחפש קצת ואתה תמצא דם של חף מפשע.
אני לא אוהב את זה שהשמאלנים מבקרים כל דבר שהוא לא 100% הומאני, ואני לא אוהב את זה שימנים שונאים את האויב. ומשום מה יותר מדי רבדי חברה נראים להם כאויב.
אני שונא את צרות העין, את עצם שיוכך לקבוצה כזאת וכזאת, ואתה לא משתנה בה, אתה רק מתמזג בה, דעותיך מעוצבות להפליא על פי גישה ברורה של שמאל וימין. "מוות לערבים" "תחרימו את ישראל". זה לא מתקדם, זה תקוע. גם אם אתה שמאלני, איש רוח של ממש. אתה צר בדיוק כמו כולם.
הלוואי והעניין היה נגמר בשמאל וימין. כולם קוטביים ומחולקים. לכולם יש גישה ברורה, מבלי דעה עצמית של ממש.
אני שונא את אילו שמתייחסים לחיות בטור סטייק, ואני שונא את אילו שלא יכולים לראות חלב.
אני שונא את אילו שכל מה שהם עושים הוא לא להתקדם בחיים, לשתות ולעשן, ואני שונא את אילו שמתחילים לתאר לי איך שלוש סיגריות ליום הולכות להרוג אותי.
אני שונא את המאמינים הקיצוניים, שלא מוכנים לחצות את הכביש במעבר חציה בטענה שאלוהים ישמור עליהם, ואני שונא את האתאיסטים, שלא מוכנים לקבל את העובדה שאנחנו לא יודעים הכל, ומי אתה לעזאזל, חכמולוג גדול, שתשפוט מה קיים ומה לא?
אני שונא את הנשים שעוסקות באיפור, טיפוח ותינוקות, ואני שונא את הגברים שעוסקים בכדורגל, מכוניות ולהתחרמן.
אני שונא את בתי הספר שמכלילים בין כל הילדים, מחליטים שכל ילד הוא אותו ילד, ולא קשובים לאינדיווידואל האישי, לא מפתחים כל אחד בשיטות כמו כיתות מיוחדות וכו'. בעיקר למצטיינים. אוטיסט צריך כיתה אך גאון לא? טיפשי.
אני שונא את אילו שלא יכולים לשמוע על כך שיש אנשים שלא מתאימים לצבא, את אילו שאפילו לא מתאימים לשירות לאומי, ושופטים את השירות של כל אחד על ימין ועל שמאל(על כך שהחברה והמדינהלא סומכת על הצבא שייתן את הפטור לאנשים הנכונים, ותוקעת אנשים לפקסס שנה-שנתיים, נדון בהמשך), ואני שונא את אילו שאין להם את הכבוד לפחות לחברים שלך, ששירתו לא משנה איפה. אתה אפילו לא חייב ללכת לשירות לאומי, תלך לאנשהו. רק מתוך הכבוד לשכן שלך שכן הולך לקרייה בבוקר, או יושב איפשהו בגבולות, זה לא משנה.
אני שונא הומופובים, ואני שונא את "אופנה להיות הומו".
אני שונא את אילו שהגישה שלהם היא "יהיה בסדר", כאילו זבל כמו להאמין בלבד שווה משהו. אני שונא את אלו שחותכים את עצמם. אני דווקא לא מבקר את המתאבדים, כל אחד אחראי לגורלו, וממילא כולנו חולי נפש ככה שאי אפשר להאשים את הנפש החולה.
אני שונא את הקיצוני, ואני שונא את הקיצוני השני, ואת כל הקיצוניים. ואני לא מדבר על דעה קיצונית, על על מהות. לדעתי דעה קיצונית זה חלק מהאיזון שלך, אבל למה כל אחד חייב להיות פנאט? למה כל אחד כל כך צריך את שליט השבט כל כך?
תפתחו מוח ביקורתי, תנסו לכתוב בלוג. לי זה עזר.
נ.ב
אני גם שונא אנשים שלא אוהבים פוקימון. אבל אין לזה את הנגדי שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Faust