קשקושי פילוסופיה נכחדת

ישראל בכלל, וביבי בפרט, עושים הכל לא בסדר. 

מהמו''מ עם הפלסתינאים (להתעקש כל כך על ההתנחלויות, שלא פורחות ולא באמת מועילות יותר מדי מגישת ארץ ישראל השלמה, ומנגד לשחרר רוצחים שרצחו במו ידיהם את אזרחי וחיילי המדינה), מההדברות של נתניהו עם ארה''ב בהתייחס להסכם הביניים עם איראן (ההתנגדות הזו, שנתנה לישראל את התדמית של המדינה שלא מוכנה לפשרה, לשלום, שלא מסתכלת על יחסי בינלאומיים בין עולמיים, ובעצם הכישלון או ההצלחה של המו''מ לא יוסיפו לישראל. אם ביבי היה מציג את הזהרות המו''מ, אבל היה בעד הידברות - גם אם לא האופטימלית ביותר עבור ישראל והעולם בכלל - ישראל הייתה הופכת לבת ברית שוחרת שלום, ותדמית ישראל היא דבר מרכזי שחסר לנו, ושהישראלים לא כל כך טובים בו), מכך שאנחנו שוחים בתוך המסתננים האפריקאיים - אבל לא תופסים גישה ומעשים של ממש - הן מתוך גישות ימין שלא מצליחות להוציא שום דבר לפועל, והן מתוך גישות שמאל שרק מדברות על זכויות אדם מבלי פתרון שהוא, אפילו לא על הנייר. לאחרונה ביבי ושרה נחשפו כזללניים ומופרזים, ולכן ביבי לא יטוס לאשכבה של נלסון מנדלה. וגם לא שמעון פרס, שזה בעצם - תפקידו. ואם הוא כבר חולה במשהו כמו שפעת - שביבי ייקח את זה על עצמו. אבל משום מה יולי אדלשטיין טס, ומי זה לעזאזל יולי אדלשטיין בשביל שהוא ייצג את ישראל באירוע עולמי שהוא בעיקר סמלי? 

הוא סמלי כי כולם שם. כל מנהיג בעולם נמצא שם. זה מעיד על שלום, סובלנות בין עמים, וכבוד לנלחמי זכויות האדם והצדק. מנדלה קיבל את תדמית לוחם הצדק והזכויות, באופן כלל עולמי, במדינה שבה תרבות ההפרדה והיחס בין הלבנים והשחורים הוא מהמעניינים בעולם. המוות שלו מסמל את האחדות הזו, את החשיבות הזו שבהידברות, שבדמוקרטיה ושבכבוד הדדי. אבל ישראל לא שם. 

ישראל - זאת עם תדמית עממית ומדינית מזוויעה - זאת שרבים שונאים ומוקיעים על כיבושה את הפלסתינאים - זאת שמהותה היא היהודים אשר סבלו בדומה לשחורים מקיפוח, שנאת שווא, אלימות לאומנית וכמובן גזענות - לא מגיעה למה שמסמל את האסיפה העולמית שבה כולם בסדר אחד עם השני. כולם מכבדים אחד לא על כך שהוא היה נשיא - אלא על מפעל חייו החשוב והמשמעותי ביותר לעולם ולכיוון שאליו הוא כרגע שואף. 

אבל ישראל לא מגיעה, וזה מביך. זה אמור להביך כל מדינה, אבל בעיקר את ישראל, שצריכה להשתתף בכל מסיבת זכויות ושלום שהעולם מציע, בעיקר כזאת נטולת אינטרסים פוליטיים כביכול, שבה הייצוג והמשמעות הם החשובים ביותר.

זה לא באמת משפיע, כביכול. אף אחד לא יישב ויגיד באסיפה שהיא - "אוה, ישראל לא הגיעה לטקס של מנדלה, היא נגד זכויות אדם וצדק חברתי!", אבל זה עוד משהו קטן ועקום, עוד משהו שישראל עשתה לא נכון. ומשום מה היא עושה כל הזמן דברים לא נכונים.