היי קוראים שאין פה :)
אני מקווה שמישהו קורא את הבלוג שלי ואם כן - תשלחו איזה אות חיים באמת...
האמת היא שלא אכפת לי שאנשים לא נכנסים אני מצאתי לי מקום לקרוא ואם מישהו יקרא ויהנה שיהיה לו כיף ♥
הנה הפרק :
♥.♥.♥.♥.♥.♥
ישבנו במכונית אני במושב האחורי מצידי הימני - רייבן שומר שהצמידו לי ומצידי השמאלי ג'ראד מקדימה ישב ג'ונתן וצ'אד במושב הנוסף
סקרתי את פניו של רייבן פנים חלקות,לבנות,קשוחות,הייתה לו צלקת ארוכה על הצוואר כנראה שנעשתה על ידי חרב,השפתיים העבות שלו נפתחו מעט שהביט בחלון.
הרוח החלושה העיפה את שיערי על פניו של ג'ראד שאפילו לא שם לב אבל אספתי אותו.
'היי ריין'
'היי...איך קוראים לך?'
'אין לי שם,פעם קראו לי זאבה לבנה היום...אני לא כל כך מוגדרת כל עוד אני תקועה בגוף חסר היכולת הזה'
'ממתי את בראש שלי?'
'מאז ומתמיד'
'אה' השיחה הייתה מביכה משאר השיחות שלנו לא הייתה לנו שפה משותפת אבל כנראה שאני אצטרך לחיות עם זה כל עוד היא תהיה בראש שלי.
ג'ראד חייך מצידי השמאלי הבטתי בו והוא הסיט את עיניו אל עיני,לא נכנעתי והשפלתי את ראשי גם הוא לא הוא המשיך להביט בעיניי ואני בשלו היה לי את החשק להוריד את העיניים אבל אני לא אפסיד בזה.
"הגענו"קולו של ג'ונתן היה ברקע
סובבתי את ראשי למבנה העצום,הוא היה נראה כמו טירה מהאגדות צבעה היה אפור סגלגל,וגובהה היה כ 10 קומות הדלת הייתה עשויה עץ רחב ובהיר ומסביבה היה אגם גשר חצה את האגם עד לדלת,האגם שעברנו עם המכונית של ג'ונתן.
ג'ונתן סובב את המפתח הגדול במנעול החלוד,ופתח את הדלת.
הבית לא העלה ריח של אבק ,הטירה נראתה כאילו היו מטפלים בה באופן יומיומי הספות היו אדומות יין על רקע קיר בצבע חיוור, גרם המדרגות היו ארוך ומסולסל הוא עוצב בצורה ישנה-מודרנית עם ידיות מבריקות ומצוחצחות.
המקום היה נקי מאבק ולכלוך אך השאלה הייתה,למה הביאו אותי לכן?
"ריין שבי" ג'ונתן הורה
התיישבתי על אחת הספות כארבעתם מביטים בי,יפים עד אימה.
"ריין את יודעת למה את כאן?" שאל גונתן.
'לא' הנהנתי בראשי.
"אז תני לי לספר לך את סיפור אבותיך"
"לפני שנים רבות חי אדם בודד הוא היה מנודה משבטו,ולכן גורש ליער
ביער החיות היו אלו ששמרו והגנו עליו עד מהרה גילה כי הזאב היה החיה הנאמנה לו ביותר.
יום אחד,האדם חלה,מחלה שלא היה באפשרותו להשיג לה תרופה הזאב היה עוזר לו אך שום דבר לא עזר.
אותו זאב היה חכם,הוא הציע לאדם עסקה אם ייתן לנשמתו שלו (הזאב) להיכנס לגופו החוזק,המהירות,הבריאות,ההסתגלות,משך זמן החיים יינתן לו,
הזאב ידע שאם ייתן לו את נשמתו הוא לא יוכל לחיות חיים משלו לכן אמר לו שבכל פעם שיהיה ירח מלא האדם ייתן לו שליטה מלאה על הגוף כדי שיוכל גם לחיות בצורה משלו.
השנים חלפו והאדם הקים משפחה,משפחה בעלת 5 ילדים 4 מהם היו זאבים אבל רק 1 לא.
הוא היה חצוי,הייתה לו נשמה של זאב אבל הוא לא היה משתנה לזאב.
עד מהרה גילו כי אותו חצוי יכול להשתנות לזאב בכל פעם שהוא רוצה,ועליו לא נטולה הקללה של ירח מלא,
כזה חצוי נברא בגלל המתח בין הלהקה,הלהקה הייתה צריכה מנהיג והוא הנהיג אותה בתבונה.
בכל פעם שחצוי אחד נרצח נברא חצוי חדש"
ריין הביטה סביבה הביטה בעיניים של כל אחד מהנוכחים כאילו רומזים לה סוד שהיא יודעת ולא רוצה להכיר בו 'את חצויה' נשמע הכל בראשה
'אני כאן איתך,תזכרי את זה'
הרגשתי עוצמה,כוח,באותו הרגע שאמרה את המילים האלה
היא כאן,
לעולם לא אהיה לבד הזאבה שלי איתי,
היא לא תינטוש אותי כמו שהוא נטש,
היא תישאר איתי לנצח.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
