שקרן!! רמאי!! מעמיד פנים אחד!! ניקולאס דאולניי ד-מה שזה לא יהיה!

אני שונא אותך, וגם את כל אבות אבותיך!!

"האבא הדיפלומט שלי היה כאן, וכל אבות אבותיי ממשפחת דאולניי היו שם,

ואני הולך לקאנטרי קלאב לטניס וגולף וכמובן לרכיבה על סוסים ובלה בלה בלה בלה."

אבל לסנוב הקטן הזה אין מושג איך לשחק בגולות. והוא כזה שוויצר!! זה לא הוגן!!! אני שונא אותו!

איזה זכות יש לדאולניי הזה או מה שזה לא יהיה לחשוב שהוא יותר טוב מכל אחד אחר?

שלשום היה חג השבועות ואף אחד לא עובד, נתנו לנו מטלה בבית הספר למכור כרטיסי הגרלה למסיבת סיום.

אבל באמת שנמאס לי, בכל שנה זה אותו דבר! למכור עשרה פנקסים של כרטיסי הגרלה למסיבה,

כאילו שזה כל מה שיש לנו לעשות. כמובן שניקולאס היה חייב להתערב ואמר שלדעתו זה בכלל לא קשה.

שאלתי איך הוא מתכוון למכור את כל הכרטיסים, והוא אמר שאבא שלו יקנה את הכל.

הוא אמר שאיך אפשר לדמיין אותו מתרוצץ כדי למכור כרטיסי הגרלה לאנשים בעיר, שאבות אבותיו היו מתהפכים בקבר.

שוויצר! "אבות אבותי היו מתהפכים בקבר" אני כבר אראה לו מה זה אבות אבותיו.

חשבתי לעצמי שאולי אבא שלי יקנה ממני את כל הכרטיסים, מה כבר יכול לעצור אותי מלשאול?

כמובן שברגע ששאלתי אבא התחיל לצרוח שהשתגעתי לגמרי. אמרתי לו שאבא של ניקולאס עושה את זה כל שנה!

אבל אבא אמר לי שאבא של ניקולאס קצת יותר עשיר.

ממש התעצבנתי ואמרתי שזה כי אבא של ניקולאס לא מוכר שטיחים מקיר לקיר, הוא דיפלומט.

אמא שלי אמרה שאני צריך להתבייש ושאני אלך החוצה ואמכור את הכרטיסים האלו לבד.

הלכתי לסלון וראיתי שסבא קורא בעיתון שהממשלה עומדת להעלות את כל המיסים,

אבל כמובן שאף אחד לא חושב להעלות את הפנסייה שלו. אז זה על מה שכולם מדברים לאחרונה?

בכל מקרה, ידעתי שאבא שלי יגיד לא. אני לא יודע למה בכלל ביקשתי.

חבל שאין לי אבא קרוב משפחה של דאולניי מה שזה לא יהיה..

הלכתי והתיישבתי בסלון ואמרתי לעצמי שאבא שלי הוא באמת לא יותר ממוכר שטיחים מקיר לקיר..

פתאום סבא שלי אמר שהוא מוכר שטיחים סינים ופרסיים. אמרתי לו שהוא זה שבדרך כלל שאומר את זה!

סבא אמר לי שלו ולאבא שלי יש קשר מיוחד. הוא אמר שאבא שלי לא נולד עם כפית כסף בפה שלו,

ושהוא עבד קשה בשביל המשפחה שלו, ושמגיע לו הרבה הערכה על זה.

כמו שסבא אומר, ככה זה במשפחה שלנו, תמיד אנחנו עובדים בעבודות הכי קשות.

סבא סיפר לי שכשהוא היה צעיר זה היה עוד יותר קשה.

שאני אהיה בטוח שהדאוליניי הזה וכל המשפחה שלו הרוויחו את הכסף שלהם מעבודה קשה של אחרים.

כל מה שסבא שלי הרוויח היו רק כאבים ואחר כך הזכות לקבל פנסיה פחות יציבה מהבורסה..

אבל לו יש כבוד עצמי. וגם לאבא שלי. אף אחד מאיתנו לא פוחד מעבודה.

כרגיל סבא שלי צדק, הצלחתי למכור את הכרטיסים שלי בעבודה קשה.

לא כמו הילד המפונק הזה ניקולאס!! כבר נמאס לי, הוא תמיד מסתובב לייד צ'ן.

אחרי שמכרתי את הכרטיסים הלכתי ללמד את צ'ן לרכוב על סקייטבורד.

כרגיל בדיוק אז הופיע ניקולאס וניצל את ההזדמנות כדי להפריד בינינו.

הוא הביא את האופניים החדשות שלו והתחיל להשוויץ, הוא אמר שזה עדיף על חתיכת עץ מנוסרת.

איך הוא מעז!! העפתי עליו את הסקייטבורד, חבל שזה לא פגע בו!

ממש לא התכוונתי לתת לו להרוס את החברות שלנו בלי להגיב.

באמת קשה להאמין.. אבל זה מה שהמפונק הזה חשב שהוא יעשה.

זה הקש ששבר את גב הגמל. הוא עדיין קיווה שאפשר לקנות את האהבה של צ'ן.

התור שלו הגיע, וניקולאס הזה עוד יראה מה יקרה לו.

היום צ'ן בבוקר קראה ספר בפארק וניקולאס הגיע ורצה לתת לה סידור פרחים, וזרקתי עליו כדור בוץ.

הוא ביקש את זה! והוא קיבל מה שמגיע לו. אחרי זה כל אחד היה מבין.

אבל ניקולאס לא הבין. הוא ניסה עוד פעם!

אחרי זה טיילנו אני וצ'ן בפארק וראינו אותו, והיא רצה אליו כי היא כל כך נדיבה.

היא רצתה להזמין אותו לטייל איתנו ולפני שהספקתי לשמוע את המשך השיחה ברחתי משם.

הוא התחיל לספר על השיעורי סייף שלו, ושיש להם מסיכת מתכת שנראת.. בום.

הלבשתי לו את הפח על הראש. אני כמעט לא יכול לתאר לכם כמה צחקתי.

אני שונא את ניקולאס מכל הנשמה. הוא היה צריך להבין את זה ולקבל את התבוסה.

טיילתי יותר מאוחר עם כריסטיאן והוא סיפר לי שניקולאס הולך לשיעורי מחול. רק בנות לומדות מחול!!

כמה שעות חשבתי שהתדמית של ניקולאס בעיניי צ'ן סוף סוף תתקלקלה.

אבל, זה היה לפני שהבנתי שהכל זה חלק ממזימה מתוחכמת מאוד שהוא מבצע בזהירות כבר חודשים.

הייתי צריך לפעול ומייד אחרי שהבנתי מה קרה רצתי מהר לבית הספר, אפילו שאין לימודים היום.

הייתה שם חזרה בבלט, המורה נלי תיכננה מופע קטן של בלט למסיבת הסיום. צ'ן וניקולאס יופיעו בתפקיד הראשי!!

נכנסתי לשם והתיישבתי, פשוט הייתי מהופנט מהיופי של צ'ן. פתאום ניקולאס נכנס!!

הוא שם את הידיים שלו על המותניים שלה וזה היה כל כך מעצבן, צרחתי עליו שיוריד את הידיים שלו, מנובל אחד!!

המורה כעסה עליי ואמרה שאם אני אפריע לה עוד פעם אחת אני אצא.. המופע נגמר ואמרו לי לצאת החוצה,

אז צעקתי לניקולאס שאני אחכה לו בחצר לפני שיצאתי, וצ'ן התחילה לרדוף אחריי.

היא התחילה לצעוק עליי בסינית.. לא הבנתי מה היא אמרה, אבל היא נראתה מאוד מעוצבנת..

איזה מנובל, אני שונא אותו!! כריסטיאן חיכה לי ופתאום הוא אמר שבמקומי הוא היה נפרד מצ'ן בתוך רגע כי אין לה סבלנות.

הוא השתגע!? תפסתי אותו בחולצה ואמרתי לו שהסבלנות של צ'ן בכלל לא קשורה לזה!!

זה נכון.. צ'ן יצאה קצת מהכלים.

אבל אני יודע שזה היה בגלל שהיא עדיין לא רוצה שהאהבה שלנו תתגלה.

וכמובן היא מתחשבת, היא לא רצתה לפגוע ברגשות של ניקולאס.

הוא כל כך שפל!! וסתם שוויצר!!! אני שונא אותו!! כל הזמן מגיב לי בבלוג דברים מוזרים!

לא.. בעצם.. אני מרחם עליו. הדחייה בטח כואבת לו.

אבל בגלל שצ'ן מאוהבת בי.. אז..

צריך להודות.. האהבה לא ממש קלה כשאתה ילד בן 8..