בודדה
עצובה
חסרת חשק
על סף דיכאון
מדהים כמה דברים מישהו אחד יכול לגרום.
ומחר יש לי מבחן, ואני מרגישה נורא לא מוכנה.
נראה לי שהשנה התחילה לי קצת הפוך... במבחן בשבוע שעבר הלך לי זוועה. וזה חומר מאוד קל ופשוט, אבל ישבתי ללמוד אולי שעתיים בקושי.. הרגשתי כל כך רע כבר מחופשת סוכות.. לאט לאט זה רק התדרדר, וברוב טיפשותי לא הלכתי לרופא.. רק ביום חמישי (!!) הלכתי. מסתבר שיש לי דלקת גרון חריפה ... אני על איזה שלוש אנטיביוטיקות.. בגלל זה בקושי הצלחתי ללמוד למבחן.. מקווה שיהיה בסדר.. מעניין מה יהיה מחר. הפעם כן למדתי, אבל משום מה מרגישה כאילו לא.
וביום רביעי יש לי תאוריה! כולי בתקווה לעבור... אני מתרגלת שאלות ועושה מבחנים... ומתה מפחד שלא אעבור בסוף...
וגם יש לי עבודה! כן כן, לי. מי היה מאמין? התחלתי בחופשת סוכות, עבדתי כל יום בחופש, מאוד נחמד וקליל, חנות בגדים, הצוות מצחיק וכייפי שזה חשוב מאוד.. ועכשיו בזמן בית ספר אין לי כל כך זמן כי יש לי חצי שבוע לימודים גם אחר הצהריים.. אז אני עובדת רק יומיים-שלושה בשבוע.. אבל גם טוב!
אני צריכה לממן את הרשיון שלי...
אחרת לא יהיה לי אחד כזה..,לפחות לא בזמן הקרוב.. עם כל המצב הזה בבית... יהיה טוב, אני מקווה..
ובזמן האחרון אני מתחילה יותר ויותר לחשוב על פסיכולוג.. לא יודעת מה לעשות כבר. מרגישה שכל כך הרבה דברים שמורים עמוק בפנים בבטן.. כל כך הרבה דברים שאני אומרת שבסדר, ושלא מפריע לי, ושאחלה, אבל האמת שבכלל לא בסדר, והאמת שכן מפריע לי כנראה, כי כל פעם שהנושאים האלה עולים אני עם דמעות בעיניים ומתאפקת לא לפרוץ בבכי...
כבר לא יודעת מה לעשות, זה מציק לי.. ואני מרגישה שאין עם מי לדבר.. גם אם יש את הקרובים אלי שאיתם אפשר, אני לא מסוגלת.. אוף.. קשה לי..